'וַיֹּאמֶר, לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי' (שמות לג כ) - תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: כְּשֶׁרָצִיתִי לֹא רָצִיתָ, עַכְשָׁיו שֶׁאַתָּה רוֹצֶה - אֵינִי רוֹצֶה. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, בִּשְׂכַר שָׁלֹשׁ זָכָה לְשָׁלֹשׁ. בִּשְׂכַר (שמות ג ו) 'וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו' זָכָה לִקְלַסְתֵּר פָּנִים, בִּשְׂכַר 'כִּי יָרֵא' זָכָה לְ'וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו' (שמות לד ד), בִּשְׂכַר 'מֵהַבִּיט' זָכָה לְ'וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט' (במדבר יב ח).
(הערת ה'עין יעקב': עד כאן בגמרא. בשמות רבה פרשה ג' כתוב מאמר זה יותר באורך וזה לשונו) 'רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה וְרַבִּי הוֹשַׁעְיָא - אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר: לֹא יָפֶה עָשָׂה מֹשֶׁה כְּשֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו, שֶׁאִלוּלֵי לֹא הִסְתִּיר פָּנָיו, גִּלָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה וּמַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת. וּבַסּוֹף בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר 'הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֲנִי בָּאתִי לְהַרְאוֹת לְךָ פָּנִים וְהִסְתַּרְתָּ פָּנֶיךָ, עַכְשָׁיו אֲנִי אוֹמֵר לְךָ 'כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי' - כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לֹא בִּקַּשְׁתָּ (עכשיו כשאתה מבקש אני איני רוצה)...
וְרַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה אָמַר: יָפֶה עָשָׂה מֹשֶׁה שֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי בָּאתִי לְהַרְאוֹת לְךָ פָּנִים, וְחָלַקְתָּ לִי כָּבוֹד וְהִסְתַּרְתָּ פָּנֶיךָ, חַיֶּיךָ שֶׁאַתָּה עָתִיד לִהְיוֹת אֶצְלִי בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לִשְׁתּוֹת, וְאַתָּה עָתִיד לֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד כט) "וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו"... (ברכות ז א + שמות רבה פרשה ג) [1]
[1] עלמא די 'מה למעלה מה למטה רק אני אני ואתה' עמ' 44-54