והוא רחום יכפר עוון ולא יעיר כל חמתו בשעה שהחמה זורחת? (חלק 20)

אמר ליה אנטונינוס לרבי: מפני מה חמה יוצאה במזרח ושוקעת במערב?–

אמר ליה: אי הוה איפכא נמי הכי הוה אמרת לי! –

אמר ליה: הכי קאמינא לך, מפני מה שוקעת במערב? –

אמר ליה: כדי ליתן שלום לקונה, שנאמר "וצבא השמים לך משתחוים". –

אמר ליה: ותיתי עד פלגא דרקיע, ותתן שלמא ותיעול! –

(אמר ליה): משום פועלים, ומשום עוברי דרכים. (שם שם)

אמר ליה: מפני מה שוקעת במערב? - אמר ליה: כדי ליתן שלום לקונה, (נחמיה ט ו) "וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים" -

רש"י: כדי ליתן שלום לקונה - להקדוש ברוך הוא, שהשכינה במערב, וכיון שמגעת עד מערב הולכת ומשתחוה לפני הקדוש ברוך הוא שבראה, ולכך שוקעת ונכנסת כפופה לפני הקדוש ברוך הוא.

תנא משמיה דרבי מאיר: בשעה שהחמה זורחת, וכל מלכי מזרח ומערב מניחים כתריהם בראשיהם ומשתחוים לחמה, מיד כועס הקדוש ברוך הוא (להלן פרק חלק קה ב)

וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית. וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ:יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה. הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

חזן - בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה הַמְבֹרָךְ:

קהל וחזן - בָּרוּךְ יְהֹוָה הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד (הקדמה לתפילת ערבית)

השקיעה כהשתחוויה

כשהשמש זורחת כל המלכים מניחים כתריהם בראשים ומשתחווים לה אז הקדוש ברוך הוא מה זה מתעצבן ובכל רגע ורגע יכול לבוא רגע הזעם היומיומי שלו. כי כשהיא זורחת, סוף סוף, כולם מעריצים אותה וסוגדים לה ומודים לה שהביאה לעולם את האור שבקצה מנהרת הפחד החשוך.

אבל ככל שהיא יותר דועכת כך יורד מפלס הקנאה של הקדושבורוכו. וכשהיא שוקעת אף מלך במזרח או במערב לא משתחווה לה, כי כולם מבינים שהיא כבר גמורה, וכולם רואים כיצד היא משתחווה לקדושברוכו, כיצד היא וכל צבא השמים משתחווים ומודים לקדושברוכו שהוא מלך מלכי המלכים ולו לבדו ראוי להשתחוות.

ואחרי שהיא משתחווה ושוקעת, ואחרי שמחשיך, אז הקדושברוכו ממש רגוע מכל רגעי הזעם שעברו עליו במשך היום. ושעה לאחר שהשמש וכל צבא השמים משתחווים לקדושברוכו מתפללים אליו כולם את תפילת "והוא רחום", שהיא המבוא לתפילת ערבית. כי השעה שלאחר השקיעה היא השעה שבה הקדושברוכו הכי רחום מכל שעות היממה. כי השעה הזו היא הרחוקה ביותר מהזריחה, שהיא השעה הכי מסוכנת.

אז בשעה הכי פחות מסוכנת, רגע לפני תפילת ערבית, אומרים כולם "והוא רחום יכפר עוון", כי זו שעת הכפרה ושעת המחילה שבה מוחל לנו הקדושברוכו מחילות רבות מתחת לכסא כבודו, אבל גם את היותו רחום אנחנו מזכירים לאלוהינו בזהירות רבה, וליתר בטחון מוסיפים "ולא ישחית", וליתר בטחון נוסף אנחנו מוסיפים גם "והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו"... גם בשעתו היפה והרחומה ביותר אנחנו מתפללים למענו ולמעננו שמידת הרחמים שלו תתגבר על מידת ההשחתה, כי כבר היו דברים מעולם, וכבר חווינו זעם אלהים גם אחרי השקיעות, ואנחנו לא מאלו שכשנותנים להם אצבע הם רוצים את כל היד.

די לנו שהוא נותן לנו להחזיק את אצבעו האבהית בכף ידינו הקטנטנה, וכבר אנו מתמלאים עליו ברחמי בנים על אביהם, ומרוב שאנחנו מרחמים עליו ועלינו אנחנו מתפללים שירבה להשיב אפו ככל האפשר, ומודים לו מראש על כך שלא יעיר עלינו את כל חמתו, ומברכים אותו מכל הלב על כל רגע של חסד ורחמים שהוא מעניק לנו, ואומרים בקול גדול "ברכו את יי המבורך", ועונים לעצמנו בקול עוד יותר גדול "ברכו את יי המבורך לעולם ועד", ולילה טוב ושנהיה בריאים ורחמנים בני רחמנים...

וגם למתינו היקרים הוא מוחל בשעה זו מחילות רבות מתחת לכל האדמות, וכל המחילות מתגלגלות לירושלים מתחת לכל האדמות, ובירושלים, בקצה המחילות המתגלגלות, יקומו לתחיה כל מתינו היקרים במהרה בימינו אמן...

שימו לב ל"יד רמה" – איזו פרשנות מקסימה – לשם שבו ואחלמה...

"אמר ליה אנטונינוס לרבי חמה מפני מה שוקעת במערב? - כך היה נראה לאנטונינוס שחמה מהלכת ביום ממזרח למערב על פני הרקיע כלפי הארץ ובערב שוקעת במערב בעביו של רקיע וחוזרת וסובבת כל הלילה אחורי הרקיע ממערב למזרח על גבי הקשת שהלכה על פניו ביום כלפי הארץ וכשמגעת בסוף הלילה למזרח בוקעת ברקיע ויוצאה ומהלכת על פני הקשת ההיא עד שמגעת למערב.

ולפיכך שאל אנטונינוס את רבי מפני מה שוקעת במערב ואינה סובבת את הרקיע אחורי כיפה כל הלילה עד שתחזור למקום זריחתה לבקר ותזרח

ורבי השיב לו תשובה לפי דעת השואל וסברתו והיינו דאמר ליה כדי ליתן שלום לְקוֹנָהּ, שהשכינה במערב וכיון שהיא מגעת למערב היא שוקעת שם ליתן שלום, ושקיעתה זו היא השתחוותה

ואקשי ליה ותיתי עד פלגא דרקיעא ותתן שלום ותיעול שכן דרך כבוד להשתחות מרחוק ואי משום דבציר יומא תשהה בהילוכה טפי

ואמר ליה משום פועלים ומשום עוברי דרכים - אילו היתה שוקעת בחצי השמים נמצאת שוקעת מתוך חוזק אורה, ולא היה אדם מרגיש בשעת שקיעתה, והיו פועלין שוהין במלאכתן בשדות עד שחשיכה, ועוברי דרכים מהלכין בדרך ולא היו מבקשין בית לינה מבעוד יום, לפי שהיו סבורין שעדיין היום גדול ונמצא היום מחשיך עליהם פתאום...

על פי פירוש היד-רמה אנטונינוס נמצא עדיין בעידן האגדה הטרום-קופרניקי. רבי, לעומת זאת, כבר יודע שהעולם עגול לכאורה, ורבי יודע להקשיב לכאלו שעדיין אינם יודעים את מה שהוא יודע. ורבי יודע גם להקשיב וגם להשיב, ובלשון ה"יד רמה": "ורבי השיב לו תשובה לפי דעת השואל וסברתו"