ריש לקיש רמי: כתיב (ירמיהו לא ז-ח) "הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי־אָרֶץ, בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה", וכתיב (ישעיה לה ה-י) אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה: (ו) אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם כִּי־נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה...(י) וּפְדוּיֵי יְקֹוָק יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה..." הא כיצד? - עומדין במומן ומתרפאין (סנהדרין צ"א ב)
ריש לקיש מצביע על סתירה לכאורה בין שתי נבואות נחמה וגאולה – על פי ירמיהו (ל"א) יהיו עוורים פסחים ובעלי מום בין המתים שיקומו לתחיה ויימנו על שבי ציון . לעומת זאת, מנבואת ישעיה (ל"ה) עולה במפורש ש"אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה. אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם...וּפְדוּיֵי יְהֹוָה יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם (ישעיהו לה ה-י).
ההנחה של הפרשנים (המסורתיים) כאן היא שהתהליך המתואר בשתי נבואות אלו איננו אירוע הסטורי של שיבת ציון שכבר היתה (עליית עזרא ונחמיה, למשל) אלא תיאור עתידי של עולם הבא שתקדם לו תחיית המתים, וכל השבים הרבים יהיו בעיקר מתים שיקומו לתחיה. הסתירה, לפיכך, היא שעל פי ירמיהו יקומו המתים לתחיה עם המומים שהיו להם בעולם הקודם (העולם הזה) ולפי ישעיהו הם יקומו לתחיה חדשים ובריאים ושלמים. ריש לקיש מיישב את הסתירה בקלי קלות וקובע "עומדין במומן ומתרפאין" (שטיינזלץ: עומדין כולם בתחיית המתים במומן, ומתרפאין לאחר מכן)
– בתשובתו משרטט (הסתמאי בשם) ריש לקיש את שני השלבים בדרך מהעולם הזה (עולם המתים) לעולם הבא (עולם החיים לנצח) - השלב המוקדם יותר (שירמיהו מדבר עליו) הוא תחיית המתים עצמה. בשלב מוקדם זה יקומו כל המתים (הזכאים) לתחיה עם אותם פגמים שהיו להם בעולם הזה. נבואת ישעיה מתארת שלב מתקדם יותר, שבמהלכו יירפאו כל בעלי המומים לקראת התייצבותם בשערי העולם הבא. על פי התוכנית האלוהית שריש לקיש מדבר עליה יכלול תהליך הריפוי גם את רפואת הנפש וגם את רפואת הגוף ובא לציון גואל. וכך, אם לא תהיינה בעיות ביורוקטיות מיוחדות, כל מי שיש לו חלק לעולם הבא יגיע לשם בעז"ה, כשהוא מתוקן לחלוטין. ממש חדש...