"יהיה רע", מתפלל חיים גורי בשירו "רע", "ויהיה לנו יופי ולא תהיה לנו ברירה, כי הרעה תשוב, כדרכה בקודש, תבוא בנו כנשמה היתרה, והרִשְׁעה לא כעשן תכלה לה..." בהתפללו כך מתפלל חיים גורי כנגד כל מדקלמי מחזור ראש השנה הממחזרים מדי שנה בשנה את "ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברינה יגילו וכל הרִשְׁעָה כעשן תכלה..." "הרִשְׁעָה לא כעשן תכלה לה" מתפלל חיים גורי, "והיא תמלוך עלינו עוד ועוד, כהנה וכהנה, עד שיבואו, אם יבואו, הימים האחרים". לא רק כנגד מדקלמי המחזור מתפלל חיים גורי אלא גם כנגד תפילת "האזינו" - תפילתו הרעה והיפה של האל שמקפיד להתפלל אותה דוקא בשבת פרשת האזינו החלה תמיד בין ראש השנה ליום הכפורים. תמציתה של תפילת האזינו האלוהית בשתי מלים היא "יהיה רע", ובשלש מלים - "יהיה רע לתפארת" יהיה רוע מרהיב ביופיו. עין לא ראתה כמוהו, ואוזן טרם האזינה לתפילה אלוהית כה פואטית המתפרצת בגוף ראשון יחיד ומיוחד - "כי אֵש קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים. אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם. מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן בְּהֵמֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר. מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה[1]... אם הפרשה האחרונה בתורה היא "וזאת הברכה" אפשר לראות ב"האזינו" המקדימה אותה את פרשת "זאת הקללה". וכבר רמזו לכך הפרשנים[2]. יהיה רע בארץ המובטחת שמעבר לירדן, כך מקלל האל את בני ישראל רגע לפני חציית הירדן. הרבה יותר גרוע: תהיינה רעות רבות וצרות. כך הוא מבטיח בהקדמתו החגיגית לשירת הקללה הזאת: "וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת".[3] האל המקלל זקוק כפי הנראה לתבנית פואטית מרשימה כדי לשמר את הרוע היפה שלו במוזיאון הנצח, וכדי להעיד בפני עולם ומלואו עד כמה הוא מקפיד לקיים את הבטחותיו הרעות. כמו שנאמר: "וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד" [4]. השמים יאזינו לשירה הזאת, הארץ תשמע אותה, וכל הפלנטה תעיד כי שם בארץ היפה החמה תרבינה הרעות התלאות. הללויה. --- "האזינו השמים ואדבֵּרָה: יהיה רע! ותשמע הארץ אמרי פי: יהיה רע! בראש השנה, כמו בכל שנה, אברך אתכם בברכת 'הכל דבש', ולמחרת, כמו בכל שנה, אקללכם בקללת האזינו - יהיה רע! למה אקללכם בקללת האזינו? – כי ידעתי את יצרכם הרע מנעוריכם וידעתי כי השחת תשחיתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם, וידעתי כי ביום ההוא יחרה אפי בכם ועזבתיכם והסתרתי פני מכם ומצאוכם רעות רבות וצרות. וכל כך למה? – למען תהיה השירה הזאת לי לעֵד. האזינו האזינו: בראשית אתן לכם לכבוש את הארץ זבת החלב והדבש אשר נשבעתי לאבותיכם, אחר כך אגרום לכם להתנחל בה ולאכול מפריה ולשבוע מטובה, וארעיף עליכם שפע עד בלי די, ותאכלו תנובות שדי, תינקו דבש מסלע ותלקקו שמן מחלמיש צור. כל יום תתענגו על תפריט עשיר בחֵלֵב חֶלְבּוֹנִים – חמאת בקר וחֲלֵב צאן עם חֵלֶב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חֵלֶב כליות. בסופו של דבר יעלה לכם החֵלֶב לראש ותשמינו ותבעטו, אז תקדח אש באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבולה ותלהט מוסדי הרים. האזינו האזינו: יהיה רע! הוא לא ייפרד מכם הרוע הרע הזה, לכך נוצרתם, והרעה תשוב, כדרכה בקדש, והרשעה לא כעשן תכלה לה, ואני אמלוך עליכם עוד ועוד, כהנה וכהנה, כהנא וכהנא, האזינו האזינו, עד שיבואו, אם יבואו, הימים האחרים... ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו? ובכן חסידים ברינה יגילו וכל הרשעה כלה כעשן תכלה? – הצחקתם אותי... יהיה רע! האזינו האזינו: הכל צפוי ואינכם יכולים לעשות עם זה כלום. ואף על פי כן הרשות נתונה לכם: מי שרוצה יכול לדקלם בפרוזה פרקים מתוך הבנליות של הרוע האלוהי, ומי שמעדיפה את הסטייל הלירי יכולה להצטרף למקהלה היוונית המתעדת למעני את קללת שירת האזינו. ולמה לי לתעד למעני את שירת האזינו? - למען תהיה לי השירה הזאת לעד הגנה ביום הדין של האֵלים שפשעו נגד האנושות.
[1] דברים לב כב-כו
[2] ראי/ה, למשל, הרשב'ם, המסביר את וי"ו החיבור של 'וזאת הברכה' כהמשך ישיר של פרשת האזינו – " 'וזאת הברכה' - מוסב למעלה וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תומם האזינו השמים וגו'. וזאת הברכה - אחר התוכחה של האזינו חזר ובירכן לישראל בטרם יעלה אל ההר למות שם כלומר זאת השירה וזאת הברכה (דברים לג א דיבור המתחיל 'וזאת הברכה')
[3] דברים לא יז
[4] דברים לא כא