top of page

אין שופטים בירושלים

בַּיָּמִים הָהֵם אֵין אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל - מֶלֶךְ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה


ב4 בנובמבר 1995 תמה תקופת השופטים המנהיגים ושבנו לתקופת מלכי ישראל. מאז ועד עצם היום הזה אין שופטים בירושלים, ומתקיים בנו הכתוב "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל - מֶלֶךְ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה".

תקופת השופטים המנהיגים החלה ב-14 במאי 1948 ובמהלכה הנהיגו את ישראל דוד בן גוריון, משה שרת, לוי אשכול, גולדה מאיר, מנחם בגין, יצחק שמיר, שמעון פרס ויצחק רבין. על אף ההבדלים העצומים בין דעותיהם וכישוריהם של שמונה שופטים אלו, התאפיינה תקופת הנהגתם בעוצמה מוסרית של הסתפקות במועט. עוצמה זו גרמה להם לראות את עצמם כמשרתי צבור הנזהרים מאד שלא לנצל את כוחם כדי למלוך על העם. רובם הגדול (כולם?) אף החמירו מאד עם עצמם, וחיו בצניעות כלכלית. בעיקר הם הקפידו שלא לעשות הון אישי מושחת משלטונם, ושלא לעשות לביתם.

ב-4 בנובמבר 1995 נרצח השופט האחרון בככר מלכי ישראל. בעקבות הרצח שינתה ככר מלכי ישראל את פניה, הסבה את שמה ל"ככר השופט האחרון", והפכה לאנדרטה חיה של עידן המנהיגים הבלתי מושחתים. ממש באותם הימים יצא השד המלכותי מהבקבוק. יחד עמו יצאו מלכי ישראל מככר הדמוקרטיה הישראלית ועברו למלוך בירושלים, בככר השוק. הריקה...

שמונה תת תקופות מאפיינות את ימי שלטון ההון המושחת של מלכי ישראל בירושלים – ימי ביבי הראשונים (1996 – 1999), תקופת אהוד הראשון (1999 – 2001), תקופת אריק מלך ישראל (2001 – 2003), ימי אריק האחרונים (2003 – 2006), תקופת אהוד השני (2006 – 2009), ימי ביבי המלך (2009 – 2013), ימי ביבי מלך ישראל (2013 – 2015), וימי ביבי מלך מלכי ישראל שעדיין לא תמו (2015 - ?)

על אף ההבדלים העצומים בין דעותיהם, כישוריהם והישגיהם של ארבעת מלכי ישראל בעשרים השנים האחרונות, מתאפיינת תקופת מלכותם בחיי עושר מושחתים המנקרים את עיני העם. במשך כל ימי שלטונם הם לא הסתפקו במועט של לעשות הרע בעיני העם, אלא הקפידו להמשיך להעשיר את חשבונם ולעשות לביתם.

לא לביתם הסדוק הצנוע והזמני שברחוב בלפור הירושלמי הם עשו, אלא לביתם הקבוע שבפנטהאוז, בחוה או בוילה. בג`ונגל...

פוסטים קשורים

הצג הכול

רבי אבהו הוא אבא שלי ואני הוא בר אבא

רבי אבהו הוא אבא שלי ואני הוא בר אבא[1] זה הכל דיאלקטיקה בין הנטיה של אבא שלי להבהיר כל דבר מעורפל והסטיה שלי לערפל את הדבר הכי בהיר. אני חושב שזה ההבדל המהותי בין בעל האגדתא לבין בעל השמעתא. ליתר דיו

עשרת הדיברות החילוניים של ביאליק

באביב 1933, שנה לפני מותו בטרם עת, נשא חיים נחמן ביאליק בן השישים נאום ובו תביעה משומעיו. "עלינו", אמר ביאליק, "להשמיע לעולם עשרת דיברות חדשות, שיתבססו על יסוד הישנות, אבל בהבדל קטן: שיתקיימו לא רק בי

אבא משפטים

משחר ילדותי אני קושר את המילה "משפטים" במילה "אבא". כשאימא שרה לי "אבא הלך לעבודה" ראיתי לנגד עיניי את בניין משרד המשפטים ששכן אז בקצה המזרחי של רחוב יפו, אולי מאתיים מטר מגבול ירדן. צלפים ירדנים דמיו

bottom of page