רב חסדא רמי: כתיב (ישעיה כד כג) "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה כִּי־מָלַךְ יְקֹוָק צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם", וכתיב (ישעיה ל כו) "וְהָיָה אוֹר־הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים"! –
לא קשיא, כאן - לימות המשיח, כאן לעולם הבא.
ולשמואל דאמר: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד גליות בלבד, לא קשיא; כאן - במחנה צדיקים, כאן - במחנה שכינה (סנהדרין צא ב)
ה"רמי" השלישי שמציג סתירה בין שני פסוקים אפוקליפטיים שייך לרב חסדא. גם כאן שני הפסוקים הם מישעיהו ובשניהם מתואר מצבם של המאורות באחרית הימים. כך התיאור בפרק ל - אור הלבנה יהיה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים. לפי התיאור המופיע בפרק כד יהיה רק אור אלוהי שיהיה בעוצמות כה גדולות שאף אחד לא יזדקק לאור הלבנה ולאור החמה. הלבנה והחמה ייפגעו קשות כשפתאום יתברר שאין בהם צורך. הם יהפכו להיות כמו פנס בלי בטריה.
בחזון יוחנן כא 23 מופיע תיאור ממש דומה... "וְהָעִיר אֵינֶנָּה צְרִיכָה לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ כִּי־כְבוֹד אֱלֹהִים הֵאִיר לָהּ וְנֵרָהּ הוּא הַשֶׂה" זה ממש תיאור מיתי מתואר בתיאורים קלאסיים כל עוד הם נשארים בתחום המיתולוגי אלו תיאורים אפוקליפטיים אסכטולוגיים שכל מי שחי בדורנו ולוקח אותם ברצינות הוא מסוכן. יש מיליוני נוצרים שמאמינים שזה מה שהולך להיות (על פי אפוקליפסות שלהם בעיקר חזון יוחנן) ויש לפחות שני מיליון יהודים שמאמינים בכך וחלק גדול מהם חי עמנו היום...
אז על פי ה"רמי" של חסדא יש סתירה בין שתי עוצמות האור. אור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים זהו תיאור עוצמתי של המון אור. ואף על פי כן כל עוצמת האור שתהיה לעתיד לבוא על פי ישעיהו ל לא מתקרבת לעוצמת אור האלהים בכבודו ובעצמו. האור האלוהי מאיר את הכל בעוצמות שלא מהעולם הזה, והאור האלוהי יהפוך את החמה והלבנה למיותרים. וכשהם יתעוררו לבוקר חדש ויתברר להם ששוב לא מעוניינים בהם הם ייכנסו לדכאון גדול. הלבנה תתחפר בחפירות וגם השמש תתבייש להיראות .
אז רב חסדא פותר את הקושיה וקובע כי הפסוק שמותיר עדיין את החמה ואת הלבנה להאיר (שבעתיים) מתייחס רק לימות המשיח, ואילו הפסוק שמתאר את השמ בעצמו כאור הגדול ביותר מתאר את העולם הבא. העולם הבא זה אופרה ממש אחרת. כפי שנראה בדף צט ב העולם הבא הוא הדבר המסווג ביותר ואפילו הנביאים לא מסוגלים לתאר אותו. גם כאן אנו מקבלים גישה הפוכה לגישה הקובעת שימות המשיח והעולם הבא נמצאים על אותו רצף והם מתחוללים ביחד. עולם הבא הוא כמה אוקטבות מעל ימות המשיח. ימות המשיח יכולים להיות ממש תסריט ריאלי טוב, אפשר לדמיין אותם בקוים ריאליים... אבל עולם הבא זה משהו אחר לחלוטין...
ולשמואל דאמר: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד גליות בלבד - לא קשיא; כאן - במחנה צדיקים, כאן - במחנה שכינה -
נכנסת כאן גישתו העקרונית של שמואל כי ימות המשיח יהיו ימים רגילים כמו כל הימים והם יאופיינו אך ורק על ידי כך שעם ישראל ישיג עצמאות ולא יהיה משועבד לעמים אחרים. במלים אחרות: ימות המשיח הם חלק בלתי נפרד מהעולם הזה, ולא יהיה בהם שום שינוי בטבע. גישת שמואל זו עומדת בסתירה מוחלטת לתפיסה שימות המשיח הם עידן אסכטולוגי המהווה חלק מקדים של העולם הבא, שבו יתנהל העולם על פי חוקי טבע אחרים לחלוטין מאלו של העולם הזה. גישת שמואל זו מופיעה במקומות רבים בתלמוד ובספרות הבתר תלמודית. כך, למשל, אנו פוגשים בה במסכת שבת (סג א) בדיון על הצורך בכלי נשק בימות המשיח. לפי דעה אחת הפסוק "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב) מתאר את ימות המשיח, ומשום כך לא יהיו עוד מלחמות בימות המשיח, ולפי גישתו של שמואל תהיינה מלחמות כשם שהיו ומשום כך יהיה צורך בנשק. גם העוני לא יבוטל בימות המשיח על פי שיטתו של שמואל ו"לא יחדל אביון מקרב הארץ", לעומת זאת לפי הגישה החולקת על שמואל בימות המשיח לא תהיה עוד מצוקה כלכלית. (ראי/ה על כך למשל בבבלי שבת קנא ב) בנוסף לכך ראי/ה עוד על גישתו של שמואל אצלנו ב"חלק" להלן בדף צט עמוד א...
הקושיה כאן היא על שמואל, שהרי לפי שיטתו אור הירח ואור השמש יישארו כשהיו, ושניהם חלים רק על העולם הבא. ולפיכך חוזרת הסתירה בין שני הפסוקים בישעיהו כי לפי פסוק אחד לא יהיה כל צורך באור השמש ובאור הירח (ואור האלהים יאיר לכל העולם) ולפי הגישה האחרת השמש והירח ימשיכו להאיר בעולם הבא (אם כי בעוצמות הרבה יותר חזקות כאור שבעת הימים). הגמרא נחלצת לעזרתו של שמואל ומאפשרת לו למנוע את הסתירה ולומר שבעולם הבא יהיו שני מחנות עם שני גנרטורים שונים. המחנה האחד יהיה מחנה הצדיקים שייהנו מאור שבעת הימים שיהיה מעוצמה מוכפלת שבעתיים של הירח והשמש, ואילו המחנה האחר יהיה מחנה השכינה שהגנרטור שלו יהיה אור אלהים ממש ובמחנה השכינה לא יהיה כל צורך בירח או בשמש...