מַעֲשֶׂה בְאַחֵר שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַסּוּס בְּשַׁבָּת, וְהָיָה רַבִּי מֵאִיר מְהַלֵךְ אַחֲרָיו לִלְמד תּוֹרָה מִפִּיו.
אָמַר לוֹ: מֵאִיר חֲזוֹר לאחריך, שֶׁכְּבָר שִׁעַרְתִּי בְעִקְבֵי הַסּוּס עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת.
אָמַר לוֹ: אַף אַתָּה חֲזוֹר בְּךָ.
אָמַר לוֹ: וְלֹא כְּבַר אָמַרְתִּי לְךָ? - כְּבָר שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרִי הַפָּרְגוֹד 'שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים חוּץ מִאַחֵר'!
(חגיגה טו א) [1]
[1] ראי/ה כאן עלמא די 34 - רק תלמיד חכם יכול להיות אפיקורוס ; ועלמא די 35 'יש אלוהים' כי אין גוזרין על הצבור גזירה שאינו יכול לעמוד בה ; הרהורי כפירה על גילוי הכפירה המיוחסת לאלישע.