פרשת אחרי מות קדושים
פרשת הבר מצווה היפה והאכזרית שלי היא פרשת "אחרי מות קדושים" - עד היום היא מתנגנת לי מאליה על חמשת פרקיה ועל לחניה המסתלסלים. כשקראתי אותה מתחילתה ועד סופה היו צלילי הסופרן שלה זכים וטהורים, וטעמיה היו ערֵבִים זה לזה. לא היה בה כל זכר לעונשי המוות הרבים הפוקדים את שורותיה, והמהווים חלק בלתי נפרד מכותרתה.
"וַיְדַבֵּר יְהׂוָה אֶל משֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יְהׂוָה וַיָּמֻתוּ... דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבא בְכָל עֵת אֶל הַקּדֶש...ׁ וְלא יָמוּת".[1] - כבר בשני הפסוקים הראשונים מוזכר עונש המוות שלוש פעמים. בהמשך הפרשה מופיע עונש המוות פעמים רבות נוספות - "אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ מוֹת יוּמָת... וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת... וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם... וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם..."[2] - בסך הכל מדובר בעשרים וארבעה ביטויים שונים ומשונים של עונשי מוות. אין בכל התורה פרשה כמו פרשת הבר מצווה שלי שיש בה כה הרבה הוצאות להורג.
עד עצם היום הזה מתחוללות כל ההוצאות להורג של פרשת הבר מצווה שלי בחצר האחורית שלה. מחלון הראווה הזוהר שלה מנצנצת למרחקים כתובת מרהיבה בת שלוש מילים - "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ".[3]
כשקראתי את הפרשה שלי מתחילתה ועד סופה לא הכרתי כלל את יהוה הקטלני האורב מאחורי רוב עיקוליה המסוכנים. אהבתי את אלוהי ילדותי בכל לבבי ובכל נפשי ובכל מאודי, ולא ראיתי בו כל איום. "אלוקים", קראתי לו, "אלוקים שלי". "ידיד נפש", שרתי לו, "נפשי חולת אהבתך". הוא היה החבר הטוב ביותר שהיה לי אי פעם, ובתור שכזה הֵחלתי עליו את הכלל הגדול בתורה - "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹך".[4]
[1] ויקרא טז א ב
[2] כל התיאורים המופיעים כאן לקוחים מתוך פרק כ בספר ויקרא
[3] שם יט, יח
[4] " ואהבת לרעך כמוך - רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה" (ספרא קדושים פרק ד)