(פוסט זה הוא מעין המשך של "הצחוק הנורא של פרשת וירא", "בן עקוד איננו בן אהוב" של "צחוק עשתה לו קטורה בפרשת אחרי מות שרה ושל "עד עצם היום הזה מתגלגלת צעקת שרה בחלל הר הבית" … )
בפרשת "חיי שרה" מתאושש אברהם מהפשעים שביצע בנשיו ובילדיו בפרשות "לך לך" ו"וירא". התאוששות זו מבליטה את העובדה שכל קורבנותיו נותרו במצוקה איומה. שרה הגר ישמעאל ויצחק שותקים לאברהם שתיקה רועמת בפרשתנו. משתיק קול סמוי מחובר לפרשת "חיי שרה" ולתוכו נשאבים קולותיהם של כל המוצאים להורג מפרשת "וירא". אפילו מלה אחת הם לא יאמרו לבעל ולאב.
גם אלהים שותק שתיקה רועמת בפרשתנו. "חיי שרה" היא אחת משתי הפרשות היחידות בתורה שאלהים לא אומר בה מאומה…[1]
ההלם המוחלט לא פסח גם על עורך הפרשה שאישר לדפוס שלושה פרקים מייגעים ומעולפים – כ"ג, כ"ד וכ"ה. הפרק השני של פרשתנו (כ"ד) הוא הפרק הארוך ביותר בספר בראשית ואחד משלושת הפרקים הארוכים בכל התורה. שישים ושבעה פסוקיו חוזרים על עצמם ומתארים באריכות מביכה את סיפור השידוך בין יצחק ורבקה. בקלות ניתן היה לתמצת אותם לכדי עשרה פסוקים.
מאחורי האריכות המייגעת הזאת מסתתרת יראתה של פרשת "וירא". פעם נוספת מתברר לנו שאברהם הוא גבר נעים הליכות, ממש ג`נטלמן, כאשר מדובר ביחסיו עם פטריארכים כמוהו. כך היה בפרשות הקודמות בכל מפגשיו הקודמים עם הגברים הנכבדים פרעה, לוט, מלכי צדק ואבימלך, וכך יהיה בפרשתנו עם עפרון, עם בני חת ועם אליעזר מושל ביתו[2]. מאחורי כל הדיבורים הג`נטלמניים הללו מסתתר איש משפחה איום ונורא. מאחורי הוראות השידוך הארוכות והמייגעות שנתן אברהם לאליעזר מסתתרת העובדה הפשוטה שהוא לא היה מסוגל לומר אותן ישירות ליצחק.
אחרי שהוציא את יצחק להורג ושחט את אהבתו לא היה מסוגל אברהם לומר לבנו אפילו משפט אחד מכל המשפטים הארוכים והמייגעים שהרעיף על אליעזר. אפילו "אל תיקח אשה מבנות הכנעני" הוא לא מסוגל להגיד לו (יצחק יאמר זאת ליעקב בפרשה הבאה), ובודאי שאיננו מסוגל לומר לו באינטימיות: "שים נא ידך תחת ירכי"[3]. (יעקב יאמר זאת ליוסף).
רק בפסוק האחרון של הפרק הכי ארוך והכי מעולף ניווכח, סוף סוף, לדעת מה זאת אהבה – "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו, ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו"[4].
יצחק יאהב את רבקה ויספר לה על אמו שמתה תוך כדי צווחת "בני, מה עשה לך אביך". אחר כך, לאט לאט, בעזרת אהבתה של רבקה, יצליח יצחק להתגבר על כל מה שעשה לו אבא.
(המשך והרחבה בפוסטים הבאים על פרשת "חיי שרה")
[1] השניה היא פרשת מקץ
[2] למען הדיוק לא מוזכר שמו של אליעזר בכל הפרק, אלא ב`עבדו, זקן ביתו המושל בכל אשר לו (בראשית כד ב)
13 בראשית כד ב-י
[4] בראשית כד סז