פרשת בראשית
חטא הקדמון נעוץ, לדעתי, בהפיכת האֶרוֹס הטוב ל"יצר הרע". המושג "יצר הרע" אינו כתוב בתורה, אלא נוצר על ידי אינספור מדרשים רבניים שהוציאו מההקשר את "יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" (בראשית ח כא). חלק ממדרשים אלו הטביעו חלק מה"יהדות" במבול של חוּמרוֹת פוריטניות שאינן כתובות בתורה, כגון: "כל האוחז באמתו ומשתין כאילו מביא מבול לעולם!" [רש"י: "(מפני) שמתחמם ובא לידי קרי, וזה קלקולו של דור המבול - מוציאים שכבת זרע לבטלה, דכתיב (בראשית ו יב) "כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר' (את זרעו)" (שבת מא א)].
על פי תפיסה זו הקלקול הגדול של דור המבול לא נעוץ בהשחתת מידות מוסרית אלא בהשחתת זרע שהיא העבירה החמורה ביותר בתורה - "אסור להוציא שכבת זרע לבטלה ועוון זה חמור מכל עבירות שבתורה" (שולחן ערוך אבן העזר כב א).
זאת, כפי הנראה הסיבה שעברייני דור המבול לא טבעו בסתם מים אלא בשכבת זרע רותחת, כמו שנאמר: "מימי המבול קשים (ורותחין) כשכבת זרע" - "ברותחין קלקלו בעבירה (שחיממו עצמם), וברותחין נידונו" (סנהדרין קח ב). מפחיד לאללה...
אי לכך, גברים, אל תתנו ליצר הרע להשתלט עליכם, ואל תעזו לאחוז ב"אמתכם" אפילו כשאתם משתינים. אם לא תשמרו מרחק נגיעה מעצמכם תטביעו את עולמנו במבול של רותחין.