שני אברהם

פרשת לך לך


חוקרים נחלקים לנצח בשאלה אם אברהם ההיסטורי היה או לא היה, ובינתיים יוצרים בעלי אגדה אברהמים רבים בצלמם ובדמותם. בצלם דמות תבניתם הם אף יוצרים אלים שאומרים לאברהמים שלהם: לכו לכם מארצכם וממולדתכם ומבית אביכם אל הארץ אשר נראכם.

אברהם האחד, המקראי, הולך מערבה, מארצו וממולדתו, לארץ אשר מראהו יהוה המקראי. מנגד, ללא ידיעתו, חולף על פניו אברהם הרבני בדרכו מזרחה. אברהם הרבני מרד בתורתו של אברהם המקראי וניתץ את אליליו. הוא הלך לו מארץ ישראל לבבל – הארץ אשר הראהו הקב"ה, האל הרבני. "בבלה תבוא" אומר הקב"ה, "ושם תהיה עד יום פוקדי אותך..." (על פי בבלי כתובות, קיא, ע"א). אברהם הרבני מבטיח לקב"ה שלא ילך לו מבבל בכוחות עצמו. הוא נשבע שלא יעלה בחומה ולא ימרוד בגויים ולא ידחק את הקץ, ולא ילך לארץ המובטחת עד אשר יתגלה אליו הקב"ה ויאמר לו: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. אברהם הרבני עדיין בבבל. הקב"ה טרם נגלה אליו. אברהם הריבוני מרד באברהם הרבני והפר את שלושת שבועותיו. הוא עלה בחומת הגטו, מרד באומות העולם ודחק את הקץ. לקץ הוא קרא שחרור. שחרור עצמי ושחרור לאומי. אברהם עצמו היה האלוהים אשר דיבר מתוכו ואמר לו: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. את הקב"ה, האל הרבני, הוא ניתץ עם יתר אלילי הגלות.


פוסטים קשורים

הצג הכול

הגר הייתה שפחתה של שרה העקרה, והייתה חלק מן הרכוש העצום שעשה אברהם הטייקון במצרים. תשוקת הגבירה לילד גרמה לה להפקיע לעצמה את הרחם והביצית של השפחה. היא הכניסה את הרחם המופקע לאוהל בעלה ואמרה לו "אברהם

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי יְהֹוָה: וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּ