שלושה פינחסים אנסים

שמואל א, פרק ב


פינחס השלישי הוא אנס סדרתי אלים ומסוכן המשרת ככוהן הגדול בפועל של מקדש שילֹה. אחיו, האנס הסדרתי חופני הראשון, מכהן כסגנו בפועל. עֵלִי, אביהם הישיש והמנותק, הוא הכוהן הגדול הרשמי, אך מזה שנים רבות ששני בניו המושחתים עושים איש הישר בעיניו במאורת הפריצים של מקדש יהוה היהודאי. בכל יום הם ונעריהם בוחרים לעצמם את הנאנסות היומיות שלהם מבין מאות (אלפי) הנשים הצובאות על מקדש שילה, ככתוב (שמואל א ב כב – כג) "וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד וְשָׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: וַיֹּאמֶר לָהֶם לָמָּה תַעֲשׂוּן כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁמֵעַ אֶת דִּבְרֵיכֶם רָעִים מֵאֵת כָּל הָעָם". יש קשר משמעותי ביותר בין פינחס השלישי ויתר הכוהנים הכוחנים האונסים את הנשים הצובאות בתחילת ספר שמואל, לבין רבבות מעשי האונס המזעזעים החותמים את ספר שופטים (פרקים יט – יא).

רוב הנאנסות בסוף ספר שופטים היו נשים וילדות משבט בנימין, ארבע מאות נאנסות נוספות היו בתולות גלעדיות מעבר הירדן, ומאתים, כפי הנראה, היו בתולות מחוֹלְלות ומחוּלָלות משבט לוי (ראי/ה מה שעופרה דרורית שפי כתבה על כך אתמול ב"מחלנים 929").

הנאנסת המפורסמת מכולן היתה פילגש מורדת משבט יהודה, שהיתה ידועה בצבור כאובייקט המיני הנחשק של בעלה, הידוען הקדוש, אשר יכונה להלן "פינחס השני" (שם בדוי). אישיותו העוצמתית של פינחס השני (שם בדוי) היתה מחשמלת. היא הקרינה למרחקים שילוב קטלני וסכיזופרני של קדוש כריזמטי ונערץ, אשר שוכנת בו נפש הומיה של עבריין כוחני ופסיכופת.

לאחר זמן קצר של "נישואי" אונס מחפירים שבהם הוטל על אנוסת פינחס השני להיות זמינה לזיון חפוז עשרים וארבע שעות ביממה שבעה ימים בשבוע, היא לא יכלה עוד לשאת את החרפה. באומץ ובתעוזה היא חירפה נפשה, מרדה בפינחס השני, וברחה אל בית אביה בבית לחם יהודה. פינחס השני מיהר לבית לחם יהודה להשיב לבעלותו את האבידה. בדרכם חזרה לטירתו הוא כמעט נאנס במהלך פיגוע סחיטה על ידי כנופיית בני בליעל בני ימין מהעיר "גבעה" שבנחלת בנימין. ברגע האחרון ניצל פינחס השני מאונס משפיל תמורת תשלום הגון (כפי הנראה), ותמורת מסירת אנוסתו הסקסית לידי סוחטיו בני הבליעל.

כל הלילה אנסו בני הבליעל את אנוסת בעל הבליעל. כשעלה השחר הם הותירו את האומללה בחיים, ואילצו את הפסיכופת הקדוש לחסלה במו ידיו. בהשראת החיסול האכזר הרקיעה עוצמת תשוקתו של פינחס השני לשיאים פורנוגראפיים של קדושה נקרופילית פטריוטית, שגרמה לו לבתר את גופת אנוסתו לתריסר חלקים נשיים, ולהתאים כל חלק לפאזל המורכב של תריסר שבטי ישראל שיש להם חלק לעולם הבא, ויש להם חלק בשתי גדות הירדן. תריסר המשלוחים העדינים התבצעו ברגישות ובנחישות על ידי תריסר שליחיו הקדושים של פינחס השני. שליחים אלו הפיצו בהתלהבות סוחפת את בשורת ברית בין הבתרים המיועדת לששים ריבוא הגברים הנבחרים, חברי המועדון האקסלוסיבי של בני הברית הבלתי פגומה.

כמו קלטת לוהטת התפשטה הבשורה הקדושה והפורנוגראפית בין דן ובאר שבע, והביאה להתגייסות חסרת תקדים של ארבע מאות אלף בני ברית מזוינים. כעבור פחות מיממה התייצבו כולם במִּצְפָּה, בפני יהוה החַרוֹן–אַפִּי, ובפני כוהנו, פינחס השני. שעה ארוכה הם הקשיבו בפה פעור ובעינים זונות לדרשתו חוצבת הלהבות של הכוהן הכי כריזמטי בין דן לבאר שבע. האגדה מספרת כי כל הצפורים שחלפו באותה שעה בין שפלת יהודה ונהר הירדן נשרפו בלהבה של הילת האהבה המרחפת מעל הכיפה הלבנה של פינחס השני. בתום הדרשה הוארו פניהם של כל ארבעים ריבוא הגיבורים, שנשבעו כאיש אחד לצאת עם שחר למלחמת קודש שמטרתה: מחיקת שבט בנימין מעל פני האדמה.

מיד לאחר שנדמו רעמי השבועה המתגלגלת הושלך הס, וכולם, ללא יוצא מן הכלל, ראו במו עיניהם כיצד פותח פינחס השני את קלפי האורים ותומים, ושואל את יהוה היהודאי "מִי יַעֲלֶה לָּנוּ בַתְּחִלָּה לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי בִנְיָמִן?". כעבור דקות ספורות של שקט מתוח עלה ובא קול דממה דקה, שהתגלגל במורדות הרי בנימין המזרחיים, והתפוצץ בשאגות רועמות בין הרי גלעד הרחוקים "יְהוּדָה יַעֲלֶה בַתְּחִלָּה... יְהוּדָה יַעֲלֶה בַתְּחִלָּה..."

אף על פי כן הנחילו לוחמי סיירת בנימין תבוסה צורבת לסיירי פלס"רי וגדס"רֵי יהודה המתקדמים בראש לוחמי צבא ישראל. ביומיים חיסלו הבנימינים ארבעים אלף לוחמים יהודאים וישראלים. רק לקראת היום השלישי התחולל המהפך הדרמטי שהביא להשמדה המיוחלת. עד עצם היום הזה חלוקים הפרשנים וההסטוריונים ביניהם באשר לסיבת המהפך. על פי דעה אחת עלה מן הגלגל מלאך יהוה פינחס הראשון (בן אלעזר בן אהרן הכהן), התייצב לימינו של פינחס השני, והבטיח נצחון גורף בשם ובמלכות. דעה אחרת מתעקשת על כך שפינחס השני העלה באוב את פינחס הראשון המת, שבכלל לא היה מלאך ולא היה שרף, ובודאי שלא היה אליהו העולה בסערה השמיימה. על פי דעה שלישית - אנטי יהודאית, אנטי כוהנית, סמולנית בעליל ובוגדנית לאללה - התחזה פינחס השני לפינחס הראשון (בן אלעזר בן אהרן הכהן), והבטיחם נאמנה כי מחר הם יזכו להשמיד את כל לוחמי בנימין ואת כל נשותיה, ולשוב לבסיסם ללא כל פגע. ממש כשם שהושמדו כל נשות מדין ולוחמיו במבצע המושלם שהתחולל תחת פיקודו בעבר הירדן המזרחי.

בין כך ובין כך ובין כך, למחרת זכו סוף סוף שלוש מאות וששים אלף לוחמי צבא ישראל הנותרים לנצחון המיוחל. קרוב לשלושים אלף לוחמי בנימין המפוארים נלחמו עד טיפת דמם האחרונה - מאריות גברו וקלו מנשרים - אך עם תום יום קרב וערבו מתו כולם מות גיבורים. רק שש מאות מהם הצליחו להימלט מגיא ההריגה ולמצוא מחסה במאחז "סלע רימון" השוכן אי שם על דרך אַלון, בין התנחלות "רימונים" והתנחלות "כוכב השחר", בואכה מעלה אפרים.

אז מיהרו מאות אלפי לוחמי צבא ישראל להשמיד קרוב למאתים אלף נשים זקנים ילדות וילדים משבט בנימין. עד עלות השחר הם מחו מעל פני האדמה את כל ערי בנימין הנידחות, הפזורות על פני השטח העצום שבין שער הגיא במערב, נהר הירדן במזרח, עופרה בצפון וירושלים בדרום. במשך שעות ספורות נאנסו ובותרו ונחנקו ונשרפו קרוב למאה אלף נשות בנימין על ידי שלוש מאות וששים אלף לוחמי צבא ישראל. אפילו אשה אחת הם לא הותירו בחיים. אפילו לא ילדה אחת. אפילו לא תינוקת. במסירות נפש הם קידשו שם שמים עד שהשלימו את מצוות "וביערת הרע מקרבך", ועד שהתקיים בהם הכתוב (שופטים כא טז) "כִּי נִשְׁמְדָה מִבִּנְיָמִן אִשָּׁה".

---------------------------------------------------------------------------

נספח: טענתו של הטהרן המקובל נֵס חַי שוואשי, השולל את טענתי אודות אונס נשות בנימין

--------------------------------------------------------------------------

שלומי אמוני ישראל מכחישים את טענתי בדבר האונס שאנסו חלק מלוחמי ישראל את נשות בנימין לפני השמדתן. אחד מהם, הטהרן המקובל נס חי שוואשי, כתב היום כי "ארי אלון שיקר בקשר לאונס. הוא טען שאנסו את נשות בנימין, ואין טענה זו אלא משחק מניפולטיבי של מתוסכל בעל אג`נדה ברורה, שהינה השמצת כל ערך יהודי. מר אלון מנצל את עברו הדתי כדי להשמיץ את היהדות בכל דרך. הוא גרוע מגֵר שעדיין מכיר טובה לעברו. תראו לי מאמר חיובי של הבחור על יהדות ותנ"ך. הוא שתה מלא תורה בצעירותו, כפר, לקח את כל המים ששתה והפך אותם למים מאררים. הוא משקר לגבי האונס מתוך כוונה ברורה להעצים את הטרגדיה...".

באחד הפוסטים הבאים שלי אתייחס לטענותיו של נס חי אודות אג`נדת ההשמצה שלי, אך בשלב זה עליי להודות כי בנושא אונס נשות בנימין יש מצב אפשרי שהצדק עמו. קודם כל על פי פשט הכתוב, שנס חי כה אמון עליו, אין אפילו תיאור אחד של לוחם ישראלי האונס אשה משבט בנימין. יתרה מזאת: גם מתוך רוח הכתוב עולה שאפילו אחד מתוך שלוש מאות אלף וששים הלוחמים הקדושים, לא נתן עינו בקצה צפורנה של אף אשה מושמדת, ועל אחת כמה וכמה שלא הביט באף קימור מקימורי גופה. קל וחומר בן בנו של קל וחומר שאף אחד מלוחמי ישראל הקדושים לא הרהר אפילו הרהור קל שבקלים לאנוס, רחמנא ליצלן, אשה או ילדה, רגע לפני שביתר אותה, או שרף אותה, או ביתק, או חנק, או הטביע, או ניסר, או נעץ בה חרב, או השליכה לעזאזל המדברה.

אחרי הכל, חזקה על כל אחד משלוש מאות וששים אלף גיבורי ישראל הקדושים, שבראש ובראשונה אין הוא אלא גיבור הכובש את יצרו, הנשמר מכל משמר שלא להשחית את זרעו, רחמנא ליצלן, ושלא לפגום בברית בין הבתרים של אברהם אבינו עליו השלום.

וחזקה נוספת על כל לוחמי ישראל שהם רחמנים בני רחמנים, ואין הם חרמנים בני חרמנים ככל הגויים המתועבים אשר יוריש יהוה מפנינו במהרה בימינו אמן...

פוסטים קשורים

הצג הכול

עיבוד שיעור של ארי על ידי יונה ארזי "בן אדם צופה נתתיך לבית ישראל", כך פעמיים ביחזקאל. מעניין לראות מה קורה לצופה ולצופים בכלל כשהם מגיעים לתלמודים ולמדרשים. הנבואה הגיעה לקיצה עם חגי זכריה ומלאכי אח

יש בלגן מרתק בכל אחד מ929 פרקי התנך. הרבנים חרדים מפני הבלגן הזה ומנסים לעשות סדר בכל פרק ובכל פסוק. יחזקאל הדרשן לא אוהב את הסדר הרבני המאולץ - הוא שואף להחזיר לתנך את יופיו הפראי ולעשות בו בלגן. יחז

חלק א: ותהי צעקה גדולה בירושלים כי אין בית אשר אין שם מת ------------------------------------------------------------------------ קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה. וביום ההוא יוצבו מאות מחסומים בכל הכנ