רק מיתולוגיה מקברית כמו שלנו מסוגלת לקרוא 'אב-שלום' לאדיפוס שלה (חלק א)


מה בין אב-שלום ואמא-שלום?

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: קָשָׁה תַּרְבּוּת רָעָה[1] בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ג א) 'מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ', וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ (תהלים ג ב) 'ה' מָה רַבּוּ צָרָי, רַבִּים קָמִים עָלָי', וְאִלּוּ גַּבֵּי מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג כְּתִיב (תהלים ב א) 'לָמָּה רָגְשׁוּ גּוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק', וְאִלּוּ 'מָה רַבּוּ צָרָי' לָא כְּתִיב.

'מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ' – 'מִזְמוֹר לְדָוִד'? - קִינָה לְדָוִד מִבָּעֵי לֵיהּ? - אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֲבִישָׁלוֹם: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁיָּצָא עָלָיו שְׁטַר חוֹב. קֹדֶם שֶׁפְּרָעוֹ הָיָה עָצֵב, לְאַחַר שֶׁפְּרָעוֹ, שָׂמַח. אַף כָּאן דָּוִד, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמואל ב יב יא) 'הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ' הָיָה עָצֵב. אָמַר: שֶׁמָּא עֶבֶד אוֹ מַמְזֵר הוּא, דְּלָא חַיִיס עָלַי? כֵּיוָן דְּחָזָא דְּאַבְשָׁלוֹם הוּא שָׁמַח ואמר שירה, אמר: כל היכא דאית ברא רחומי מרחם[2]... (ברכות ז ב)

[1] מעניין לשים לב למופעיו השונים והחשובים של הצירוף 'תרבות רעה' במקראה זו – ראי/ה להלן אצל אלישע בן אבויה, אצל אלעזר בן ערך ואצל מנחם... [2] הסיום הוא על פי כתב יד מינכן (וגם על פי ה'עין יעקב')


פוסטים קשורים

הצג הכול

אָמַר רַב הַמְנוּנָא: מַאי דִּכְתִיב (קהלת ח א) 'מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֶּשֶׁר דָּבָר' - מִי כְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת פְּשָׁרָה בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים, בֵּין חִזְקִיָּ