קב"ה יקר: אנו מתירים בזאת את כל נדריך ואיסוריך ומוחלים לך מחילות פורחות באוויר

משנה: הֶתֵּר נְדָרִים פּוֹרְחִין בָּאֲוִיר, וְאֵין לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ. הִלְכוֹת שַׁבָּת חֲגִיגוֹת וְהַמְּעִילוֹת, הֲרֵי הֵם כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִין בְּשַׂעֲרָה, שֶׁהֵן מִקְרָא מֻעָט וַהֲלָכוֹת מְרֻבּוֹת, הַדִּינִין וְהָעֲבוֹדוֹת הַטַּהֲרוֹת וְהַטֻּמְאוֹת וַעֲרָיוֹת, יֵשׁ לָהֶן עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ. הֵן הֵן גּוּפֵי תּוֹרָה

גְּמָרָא: תַּנְיָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶׁיִסְמוֹכוּ, שֶׁנֶּאֱמַר, (ויקרא כז ב) "כִּי יַפְלִיא", (במדבר ו ב) "כִּי יַפְלִיא" - שְׁתֵּי פְּעָמִים - אַחַת הַפְלָאָה לְאִיסּוּר, וְאַחַת הַפְלָאָה לְהִיתֵּר.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶׁיִסְמוֹכוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צה יא) "אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי" - בְּאַפִּי נִשְׁבַּעְתִּי, וְחָזַרְתִּי בִי.

רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶׁיִסְמוֹכוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לה ה) "כֹּל נְדִיב לֵב",

חֲנַנְיָה בֵן אֲחִי רַבִי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶׁיִסְמוֹכוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט קו) "נִשְׁבַּעְתִּי וַאֲקָיֵימָה לִשְׁמוֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ".

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אִי הַוָאי הָתָם הֲוָה אֲמִינָא לְהוּ מִילְּתָא דְּעֲדִיפָא מִדִּידְּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ל ג) "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ" - הוּא אֵינוֹ מוֹחֵל אֲבָל אֲחֵרִים מוֹחֲלִין לוֹ.

אָמַר רָבָא: לְכוּלְהוּ אִית לְהוּ פִּרְכָא, בַּר מִדִּשְׁמוּאֵל - דְּלֵית לֵיהּ פַּרְכָא...

אָמַר רָבָא וְאִי תֵּימָא רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: הַיְינוּ דְּאַמְרִי אִינְשִׁי, טַבָא חַדָא פִּלְפְּלָתָא חֲרִיפָא, מִמְּלָא צִנָא דְּקָרִי. (חגיגה י א) [1]

[1] ראי/ה 'בא אל הקדש – 'אלהים מתפלל ואומר כל נדרי' (256-267)