פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עַם ושוכב עם אבותיו (חלק 13)

שאלו רומיים את רבי יהושע בן חנניה: מניין שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים, ויודע מה שעתיד להיות? אמר להו: תרווייהו מן המקרא הזה, שנאמר (דברים לא טז) "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל־מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם־אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה!". אמרו לו: ודילמא "הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם־אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה "?! אמר להו: נקוטו מיהא פלגא בידייכו, (תפסו בידיכם איזה חלק פסוק שאתם רוצים) דיודע מה שעתיד להיות (בבלי סנהדרין צ ב) -

עימות (מחלוקת) זה בין רבי יהושע והרומיים הוא פיתוח של העימות (מחלוקת) הקודם בין רבן גמליאל והצדוקים. בעימות הקודם שאלו הצדוקים את רבן גמליאל שאלה אחת (מנין לתחיית המתים מן התורה?), הוא השיב להם שלוש תשובות (מהתורה מהנביאים ומהכתובים), הם דחו כל אחת משלושת התשובות ולא קבלו ממנו אף אחת מהן. בעימות הנוכחי שואלים הרומיים את רבי יהושע בן חנניה שתי שאלות (א – מניין שהקב"ה מחיה מתים? ; ב – מנין שהקב"ה יודע מה שעתיד להיות?), ורבי יהושע משיב להם תשובה אחת נצחת - בעזרת אותו פסוק (!) הוא מצליח לתת מענה לשתי שאלותיהם, והם נאלצים להודות בנצחונו ובתבוסתם, כלומר הם "קיבלו ממנו"...

אם נשתמש בדימוי התלמודי החביב כל כך על תלמידי חכמים המתנצחים זה בזה במלחמתה של תורה, הרי שבמלחמה שבין הצדוקים ורבן גמליאל נצחו הצדוקים בשלושת הקרבות הראשונים, ואילו במלחמה שבין הרומיים ורבי יהושע ניצח רבי יהושע נצחון כפול כבר בקרב הראשון! למעוניינים בדימוי גברי נוסף, אפשר להציע את ענף האגרוף ולסכם כך את שתי התחרויות: עם תום שלושת הסבובים הראשונים בתחרות הראשונה הובילו הצדוקים ביתרון של שלש נקודות על רבן גמליאל. לעומת זאת, התחרות השניה הסתיימה כבר אחרי הסבוב הראשון בעקבות נוקאאוט כפול שהחטיף רבי יהושע לרומיים...

אם ננתח את הקרב (הסבוב) הראשון בשתי המלחמות (תחרויות) תתברר התופעה המרתקת הבאה: גם רבן גמליאל וגם רבי יהושע השתמשו בקרב זה באותו כלי נשק, למרות זאת הפסיד רבן גמליאל ואילו רבי יהושע ניצח בנוק-אאוט. ובשפה "מדרשית" יותר: גם רבן גמליאל וגם רבי יהושע התגוננו בעזרת אותו פסוק אל מול שאלותיהם של ה"כופרים" – רבן גמליאל הסתפק בחציו הראשון של הפסוק ("ויאמר ה' אל משה: הנך שוכב עם אבותיך וקם") כדי לענות לשאלתם האחת של הצדוקים (מנין לתחיית המתים מן התורה?) ; לעומת זאת רבי יהושע הביא את שני חצאי הפסוק כדי להדוף בו זמנית את שתי קושיותיהם הצולבות של הרומיים.

עכשיו נוכל לנתח את שני הקרבות שלב אחר שלב. נתחיל בקרב בין רבן גמליאל והצדוקים.

שלב א - הצדוקים מתקיפים - מניין לתחיית המתים מן התורה?

שלב ב – רבן גמליאל מתגונן – "ויאמר ה' למשה: הנך שוכב עם אבותיך וקם"

שלב ג - הצדוקים תופסים מיד שרבן גמליאל הרים להם להנחתה ומנחיתים בכל העוצמה – "לא נראה לך שאתה משבש לחלוטין את הפסוק הזה? לא נראה לך שהמלה 'וקם' צריכה להיות המלה הראשונה בחציו השני של הפסוק ולא המלה הראשונה בחציו הראשון? – הרי כל ילד יודע שבפסוק הזה צריך להיות פסיק גדול אחרי "הנך שוכב עם אבותיך", ורק אחרי הפסיק הגדול הזה צריך לקרוא "וקם העם הזה וזנה וכו וכו"

שלב ד – רבן גמליאל נכנע ומבין שהצדוקים שולטים היטב בחומר, ובקרבות הבאים עליו להיות הרבה יותר יצירתי כדי להמציא להם פסוק שיוכיח כי תחיית המתים מן התורה...

ונעבור לתיאור הקרב הראשון בין רבי יהושע והצדוקים:

שלב א – הרומיים פותחים ישר באש אוטומטית צולבת משתי עמדות – "מנין שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים ומנין שהוא יודע מה שעתיד להיות?"

שלב ב – רבי יהושע מתעשת מיד ובאקדח אחד יורה שני מטחים מדויקים לעבר שתי העמדות – "מספיק לי פסוק אחד כדי להדוף את שתי הקושיות שלכם – שימו לב לביצוע – ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך ו ק ם העם הזה וזנה..."

שלב ג – הרומיים קולטים שהם בבעיה ובכל זאת מתקיפים איכשהו – "האם לא צריך לקרוא 'וקם העם הזה וזנה?'..."

שלב ד – רבי יהושע עובר מהגנה להסתערות חזיתית - "בדיוק כך – מנין שהקדוש ברוך יודע את שעתיד להיות? – שנאמר '(ויאמר ה' אל משה) וקם העם הזה וזנה', ומנין שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים? – שנאמר '(ויאמר ה' אל משה) הנך שוכב עם אבותיך וקם'... תבחרו לעצמכם כל אחד משני חלקי הפסוק כדי שתוכלו לענות לעצמכם על כל אחת משתי השאלות שלכם... רות סוף!

שלב ה – הרומיים מרימים ידים ומקבלים מרבי יהושע שמהתורה אפשר להוכיח גם שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים וגם שהקדוש ברוך הוא יודע את העתיד...

התכסיס הסודי שבעזרתו ניצח רבי יהושע את הרומיים מושתת על מסורת קדומה ביותר לפיה יש בכל התורה חמש מלים שכל אחת מהן ניתנת לקריאה גם כמלה האחרונה של משפט א וגם כמלה הראשונה של משפט ב שבעקבותיו. אחת מחמש המלים הללו, למשל, היא המלה "מחר" בפסוק "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי (שמות יז ט). על פי אותה מסורת אפשר לקרוא גם "צֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר", וגם "מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה". דוגמה נוספת: המלה "מְשֻׁקָּדִים" בפסוק "וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ" (שמות כה לד) – אפשר לקרוא גם "וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים" וגם "מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ".




הנה הנוסח של המכילתא:

איסי בן יהודה אומר: חמשה דברים יש שאין להם בתורה הכרע –

שְׂאֵת ; אָרוּר ; מָחָר ; מְשֻׁקָּדִים ; וְקָם.

שְׂאֵת מנין? – "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת" או "שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב"? (בראשית ד ז)

"אָרוּר אַפָּם כִּי עָז" או "כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר אָרוּר" (בראשית מט ו-ז)

"מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה" או "צֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר" (שמות יז ט)

"מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ" או "בַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים" (שמות כה לד)

"וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה" או "הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם" (דברים לא טז)

- אלו חמשה דברים יש בתורה שאין להם הכרע. (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח – מסכתא דעמלק פרשה א)


ארבע הדוגמאות האחרות מצביעות באמת על בעיה של הבנת הנקרא בין שני פשטים. אבל המקרה שלנו אין שום התנגשות בין שני פשטים סבירים אלא בין פשט סביר לחלוטין לבין דרש מובהק . וזה עוד יותר מגביר את התמיהה ואת הפליאה סביב ההתעקשות הזאת שלנו להיאחז בצירוף האנטי-פשטי ולשכנע את עצמנו בכל מחיר שיש אפשרות לקרוא "הנך שוכב עם אבותיך וקם..." עד כדי כך חשוב לנו שמשה יקום לתחיית המתים. עד כדי כך חשוב לנו להיאחז בקרנות הפסוק הזה ולהבטיח גם לנו, בעקבות משה, את תחיית המתים . שגם אנחנו נקום לתחיה... שלא נתאייד לעד...


אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: מניין שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים, ויודע מה שעתיד להיות - שנאמר, הנך שכב עם אבתיך וקם וגו' -

זו הפעם השלישית באותו עמוד (!) שדורשים את "הנך שוכב עם אבותיך וקם" כהוכחה מהתורה שהקדוש ברוך הוא מחיה מתים. פעם ראשונה מיוחסים הדברים לרבן גמליאל, פעם שניה לרבי יהושע ופעם שלישית לרבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי.

עצם התופעה שאותו מדרש מופיע שלש פעמים באותו עמוד ומיוחס לשלושה דוברים שונים היא נדירה, ויתכן גם שהיא יחידאית. עובדה זו מצביעה על החשיבות המיוחסת דוקא לפסוק הזה...

פוסטים קשורים

הצג הכול

ריש לקיש רמי: כתיב (ירמיהו לא ז-ח) "הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי־אָרֶץ, בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה", וכתיב (ישעי