נׂחַ הַנַחְנַח

פרשת נח


נׂחַ הַנַחְנַח היה ילד טוב ירושלָיִם. חולצה לבנה בתוך המכנסָיִם, משקפָיִם וגרבָּיִם ארוכות עד הברכָּיִם. כל אשר ציווה אותו אלהים הוא עשה פעמָיִם, שנאמר: "וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה" (בראשית ו כב), 'וַיַּעַשׂ נֹחַ' - אחד, 'כֵּן עָשָׂה' - שנָיִם.

אלהים אמר: קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי (שם שם יג) - קץ כל הילדים, הילדות, הגורים, הגוזלים והפרפרים. אי-לכך, נֹח, עשה לך תיבה אטומית ממוגנת 30X50X300 אמה, והמבול מאחוריך! נׂח עבר לדום מתוח, אמר "כן אדוני!", והלך להביא ארגז כלים.

נח איש צדיק. לא שואל שאלות. אלוהיו צדיק כמותו. תמיד הוא צודק. יש לו אלף סיבות טובות להטביע את כל התינוקות והגורים והגוזלים והפרפרים. הוא לא חייב לתת לאף אחד דין וחשבון. בשביל זה בדיוק הוא אלהים.

צדיקותו של נֹח מצאה חן בעיני אלהים שכינס את הקבינט של מעלה, והכריז באזניהם: "כשם שעשינו אדם בצלמנו כך נעשה מבול בדמותנו – ה' נתן, ה' ייקח, יהי שם ה' מבורך… נׂח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא - עכשיו, משנברא, יפשפש במעשיו, ויהיה נֹח איש צדיק תמים (ראי/ה בבלי עירובין יג ב).

אז רגע לפני שאנחנו הולכים להטביע את מעשה ידינו, אני רוצה להציג בפניכם את נׂחַ הַנַחְנַח, ולהבטיחכם נאמנה: "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ…".

פוסטים קשורים

הצג הכול

הגר הייתה שפחתה של שרה העקרה, והייתה חלק מן הרכוש העצום שעשה אברהם הטייקון במצרים. תשוקת הגבירה לילד גרמה לה להפקיע לעצמה את הרחם והביצית של השפחה. היא הכניסה את הרחם המופקע לאוהל בעלה ואמרה לו "אברהם

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי יְהֹוָה: וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּ