מוּשְׁחַת, נִמְאַסְתָּ!

שמואל א, פרק י


לפני ארבעה פרקים (שמואל א ו), בבית שמש, השמיד יהוה המושחת לנגד עינינו למעלה מחמשים אלף גברים ונשים רק בגלל שחשד בהם כי העזו להציץ לו לתוך הארון כדי לראות את פניו. לאחר שהתגלו מימדי הפשע גמגמנו במקהלה מבחר גמגומים אפולוגטיים מביכים על סמליותם של הארון הנורא ושל יהוה שלא היה ולא נברא. אף אחד מאתנו לא העז להסתכל ליהוה בפרצוף ולהטיח בפניו "מוּשְׁחַת, נִמְאַסְתָּ!".

למרות זאת, שני פרקים לאחר מכן (ח) הבין יהוה בעצמו שהוא נמאס על העם. היה זה כאשר הבהיר לו שמואל שהעם דורש מלך. כלפי חוץ הפגין יהוה פתיחות בלתי צפויה ואמר לשמואל (שמואל א ח ז) "שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם", אך בקרבו נרקמה כבר תוכנית ההשמדה הזדונית הבאה.

הפעם, לשם שינוי, לא תכנן יהוה המושחת להשמיד את כל עם ישראל. הוא לא אמר לשמואל כשם שאמר למשה "הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם", או "אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ", או "הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם". הוא לא תכנן אפילו תוכנית השמדה חלקית של רבבות, כשם שהשמיד בשיטים, בקברות התאוה, ובעוד אתרי השמדה רבים, כולל, לאחרונה, בבית שמש. הפעם נרקמה בלבו של יהוה המושחת תוכנית השמדה מוסרית של איש אחד - שאול בן קיש ש"אֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ".

כבר בפעם הראשונה שראה יהוה המושחת את שאול הוא קינא בו קנאת מות. בחושיו המחודדים הוא קלט מיד כי יש לשאול זה את היכולת המוסרית הנדירה להסתובב בעולם כאדם חופשי ומאושר במצב של "נראה ואינו רואה" - ממש ההיפך ממנו, הכלוא מזה שנים רבות בארונו הקטלני, שבתוכו הוא מתחזה לאל עליון מוסרי ה"רואה ואינו נראה".

במשך כמה חודשים התמכר יהוה המושחת למראה יופיו של שאול שהוא מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ (שמואל א ט ב). לא רק אל מראהו החיצוני המענג של שאול הוא נמשך, אלא בעיקר אל תום לבו ואל נקיון מידותיו. הוא לא היה יכול להתעלם מהעובדה שלמרות ששאול נראה הכי יפה והכי גבוה והכי חזק, הוא לא ראה את עצמו ממטר ולא עשה מזה הון. הרבה למעלה מזה: למרות שהיה שאול משכמו ומעלה גבוה מכל העם, לא גבה ליבו, ולא שיחק אותה אלוהים.

בזעם רב נאלץ יהוה המושחת להודות כי אין כל דופי בשאול, והוא חף מכל אגו. ממש ההיפך ממנו, האנוכי בכל רמ"ח איבריו, והאנוכי בכל שס"ה גידיו, והאנוכי יהוה אלוהי כל הארץ, שמכף רגל ועד ראש אין בו מתום, וכולו נקם ואגו וחרון אף.

במצב עניינים כזה הבין יהוה שאיננו יכול להמשיך ולשאת את חרפת קיומו של שאול הטוב בעולמו, והוא החליט לקשור לו קשרים וכתרים עד שייהפך למושחת, ועד שיאמרו כולם "הֲגַם שָׁאוּל בַּמוּשְׁחַתִים?". בפרקים הבאים נראה כיצד הוא מממש את תוכניתו צעד אחר צעד.

קודם כל יצוה יהוה על שמואל נביאו להיות "שמואל הרואה" המתווך בינו לבין בני ישראל הפוחדים פחד מוות לראות את פרצופו האמיתי של יהוה. אחר כך הוא יורה לשמואל הרואה להמתין לבואו של שאול הנראה ואינו רואה. אחר כך ימשח שמואל את שאול למלך, ולאחר מכן יהיה עליו לעבור מסלול מלכודות מסתורי שבסופו יילכד שאול, ויהיה גם למלך שנמשח על ידי יהוה וגם לנביא יהוה. כך יצליח יהוה להפוך את שאול לאיש אחר שנברא בצלמו, כמו שנאמר (שמואל א י ו) "וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְהֹוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר". פה ושם ינסה שאול לחמוק מפני המלכודות ולהיות נחבא אל הכלים, אך יהוה לא ינוח ולא ישקוט עד שיהפוך את שאול הטהור לכלי המקבל טומאת יהוה. מאוחר יותר, כפי שכולנו יודעים, יהפוך שאול להיות גם רוצח מתועב וגם מלך מושחת הנברא בצלם יהוה.

אחר כל הדברים האלה יחכה יהוה המושחת לשאול המושחת בשְׁאוֹל, יסתכל לו ישר בעינים, יקרוץ, ויאמר "מוּשְׁחַת, נִמְאַסְתָּ!".

פוסטים קשורים

הצג הכול

עיבוד שיעור של ארי על ידי יונה ארזי "בן אדם צופה נתתיך לבית ישראל", כך פעמיים ביחזקאל. מעניין לראות מה קורה לצופה ולצופים בכלל כשהם מגיעים לתלמודים ולמדרשים. הנבואה הגיעה לקיצה עם חגי זכריה ומלאכי אח

יש בלגן מרתק בכל אחד מ929 פרקי התנך. הרבנים חרדים מפני הבלגן הזה ומנסים לעשות סדר בכל פרק ובכל פסוק. יחזקאל הדרשן לא אוהב את הסדר הרבני המאולץ - הוא שואף להחזיר לתנך את יופיו הפראי ולעשות בו בלגן. יחז

חלק א: ותהי צעקה גדולה בירושלים כי אין בית אשר אין שם מת ------------------------------------------------------------------------ קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה. וביום ההוא יוצבו מאות מחסומים בכל הכנ