למה הערים רב יוסף על חכמי פומבדיתא ולא לִמֵד אותם מעשה מרכבה?

רַב יוֹסֵף הֲוָה גְּמִיר (היה לומד) מַעֲשֶׂה מֶרְכָּבָה וְסָבִי דְּפוּמְבְּדִיתָא הַווֹ תָּנוּ (היו שונים) מַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית. אָמְרוּ לֵיהּ, לִיגְמְרָן מַר מַעֲשֶׂה מֶרְכָּבָה, אָמַר לְהוּ, אַגַּמְרִיתְינָּן אַתּוּן מַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית, אַגְמְרוּה. בָּתַר דְּגַמְרוּהּ, אָמְרוּ, לִיגְמְרַן מַר מַעֲשֶׂה מֶרְכָּבָה, אָמַר לְהוּ, תַּנִינָא בְהוּ, (שיר השירים ד יא) "דְּבָשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנְךָ" - דְּבָרִים שֶׁהֵן מְתוּקִים מִדְבָשׁ וְחָלָב, יִהְיוֹ תַּחַת לְשׁוֹנְךָ. רַבִּי אַבַּהוּ אָמַר מֵהָכָא, (משלי כז כו) "כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ", (אל תּקרי "כבשים" אלא "כבושים") - דְּבָרִים שְׁהֶם כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם - יִהְיוֹ תַּחַת לְבוּשֶׁךָ. אָמְרוּ לֵיהּ, תַּנִינָן בְּהוּ עַד (יחזקאל ב א) "וַיֹאמֶר אֵלַי בֶן אָדָם", אָמַר לָהֶם: הֵן הֵן מַעֲשֶׂה מֶרְכָּבָה. (חגיגה יג א)