אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל? שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נו ז) 'וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי' – 'תְּפִלָּתָם' לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא 'תְּפִלָּתִי', מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל. [1]
מַאי מְצַלֵּי? - אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַי שֶׁיִּכְבְּשׁוּ רַחֲמַי אֶת כַּעֲסִי וְיָגוֹלוּ רַחֲמַי עַל מִדּוֹתַי וְאֶתְנַהֵג עִם בָּנַי בְּמִדַּת הָרַחֲמִים וְאֶכָּנֵס לָהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. (ברכות ז א) [2]
[1] אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אִלְמָלֵא מִקְרָא כָתוּב, אִי - אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּשְׁלִיחַ - צִבּוּר, וְהֶרְאָה לוֹ לְמֹשֶׁה סֵדֶר תְּפִלָּה. (בבלי ראש השנה יז ב) [2] בא אל הקדש (אלהים מתפלל ואומר כל נדרי) 263-267