וְהָיָה כָּל מְבַקֶּשֶׁת יְהֹוָה תֵּצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרָבָּנִי

וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה... וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל (שמות לג ז - יא) -

תָּנוּ רַבָּנָן: כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לְכֶרֶם בְּיַבְנֶה הָיוּ שָׁם רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבִּי אֶלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסי הַגלילי. פָּתְחוּ כֻּלָּם בִּכְבוֹד אַכְסַנְיָא וְדָרְשׁוּ, פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים בְּכָל מָקוֹם בִּכְבוֹד תּוֹרָה, וְדָרַשׁ: " וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל, וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" - וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֲרוֹן ה' שֶׁלֹּא הָיָה מְרֻחָק אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר מִיל, אָמְרָה תּוֹרָה 'וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד', תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהוֹלְכִים מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה לִלְמֹד תּוֹרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (ברכות סג ב) -

ככל שנרבה לחלן את הקודש נהיה יותר דתיים, ויתקיים בנו הכתוב וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁת יְהֹוָה יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרָבָּנִי.

שני אהלי מועד הם: אהל מועד הרבני ואהל מועד הריבוני. אהל מועד הרבני שוכן במרכז המחנה הרבני החולש בעוצמה על קהילות הפריפריה החרדית-חילונית-רבנית המקבלות בהכנעה ובצייתנות כל פסיק הנפסק אך ורק על ידי מועצת פוסקי הפסיקים שלהם. כי רק פוסקי הפסיקים שלהם דומים למלאך השם צבאות, ורק מפיהם יש לבקש תורה, כי כל פוסקי הפסיקים האחרים הם ממש רשעים, ותורתם היא צלם בהיכל, וכל דמיון בינם לבין מלאך השמ צבאות מבני ברק או מהר-נוף או מהר המור או מצפת או מאֵלון-מורה הוא חלול השם איום ונורא...

אהל מועד השני, הריבוני, נמצא, כאמור, מחוץ למחנה הרבני. הרחק מחוץ לכל מחנה רבני שהוא...

לַאֵל או לַאֵלָה השוכנים באהל מועד הריבוני אין מתווכים וסרסורים, וכל מבקשת אלהים שחשקה נפשה להתפלל או להודות או להטיח דברים, תעלה ותבוא ותגיע, ותתפלל ותודה ותטיח, כמו שנאמר (בבלי ברכות לא ב) "חנה הטיחה דברים כלפי מעלה שנאמר 'והיא מרת נפש ותתפלל על ה' '... (מתוך "שבעה גמגומים מחלנים – בגנות הפסקנות הרבנית היהירה ובזכות הספקנות הריבונית הזהירה")