top of page

הגר מתכרבלת כעובר

הגר הייתה שפחתה של שרה העקרה, והייתה חלק מן הרכוש העצום שעשה אברהם הטייקון במצרים. תשוקת הגבירה לילד גרמה לה להפקיע לעצמה את הרחם והביצית של השפחה. היא הכניסה את הרחם המופקע לאוהל בעלה ואמרה לו "אברהם אברהם, תעשה לי ילד". אברהם אמר "הנני", בעל את רכושו, והכניס אותו להריון.

שרה המאושרת לא ידעה את נפשה והחלה להפיק את האירוע הגדול של לידת בנה. שפחותיה רקמו בגדים מקסימים, עבדיה בנו צעצועים מדליקים, והמעצבים עיצבו אוהל מפואר ליורש העצר. כל כמה שעות העבירה שרה את ידה על בטנה התופחת, והגר לא ידעה אם לצחוק או לבכות.

גם לפני שנכנסה להריון ידעה הגר שאסור לה להחצין רגשות בפני גבירתה. זו אומנותה של כל שפחה – להציג בפני גבירתה פנים חתומות ואטומות. הגר ידעה הכי טוב איך לשחק אותה נאמנה לשרה. בדיוק בגלל זה העלתה אותה שרה לדרגת שפחה בכירה. ובדיוק בגלל שהיא כה נאמנה ומועילה לא חששה שרה להכניסה למיטת בעלה. עובדה שהבעילה היתה כה יעילה. אפילו שהגר היתה בתולה. עובדה שהיא לא צרחה מכאב ולא ייללה. אפילו לא פחדה ולא נבהלה. פתחה רגלים כמו שצריך ושיתפה פעולה. נבעלה.

אז לכאורה הגר ההרה שיתפה פעולה עם הגבירה שרה, ולכאורה היא המשיכה לשחק אותה עוד יותר צייתנית ועוד יותר יעילה. כשהגברת כה מוארת וכה מאושרת עלייך להיזהר שבעתיים שלא לקלקל לה את החגיגה המפוארת. אז בימים הגר קרצפה ושטפה כיאה לשפחה כה בכירה וכה חרופה, ובלילות, על משכבה, היא בקשה את שאהבה נפשה ומצאה אותו.

בכל לילה התכרבלה הגר כמו עובר, הצמידה אוזנה לקונכייתה והקשיבה מרותקת לקול אהובה ההולך מסוף העולם עד סופו. לפעמים, בסוף העולם, הלך הקול ונעלם, והגר המכורבלת קראה לו שישוב. הוא שמע בקולה, עלה ובא ממעמקיה, בעט בה בעיטות חזקות ומדגדגות, וגלגל אותה מצחוק, מכאב ומעונג.

בכל לילה היתה הגר מתכרבלת כעובר, מצמידה אוזנה לקונכייתה וקוראת לאהובה שיעלה ויבוא ממעמקיה. בכל לילה היה אהובה שומע בקולה. היא קראה לו יִשְׁמַע אֵל…

פוסטים קשורים

הצג הכול

תגובות


bottom of page