הגיע זמן קריעת שמע של חורבן

פרשת ראה


נגיד שדוד בן גוריון חי וקיים, והוא בן מאה ועשרים שנה. ונגיד שהוא לא ענק בגוף של גמד מאנפף אלא ענק בגוף של חתיך הורס שלא כהתה עינו ולא נס ליחו. ונגיד שכולנו נעשים צעירים וצעירות בארבעים שנה – בני המאה הם בני ששים, בנות הששים הן בנות עשרים, וכל בני ובנות הארבעים ומטה מובטח להם שהם בני העולם הזה השייך לצעירים שלא ימותו לעולם. ונגיד שהשנה היא 1988, והעונה היא אביב, והיום הוא יום העצמאות הארבעים, ומדינת ישראל טרם נחרבה.

ונגיד שכולנו, יפות ויפים שכמותנו, מציפים את תל אביב ומתקהלים ברבבותינו בכל הרחובות והככרות שמסביב להיכל העצמאות השוכן בשדרות רוטשילד 16, וכולנו מתמוגגים למראה בלוריתו האדמונית של דוד מלך ישראל המתנוססת מתוך מאות מסכי ענק בכל קרן רחוב, וכולנו מתענגים על צליליו האלוהיים של בריטון הבנגוריון המכריז בזאת:

שמע ישראל: מדינת ישראל תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל;

שמע ישראל: מדינת ישראל תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין ;

שמע ישראל: מדינת ישראל תלחם על זכות כל אזרחיה לחיי כבוד, חירות ועמל ישרים, ותלחם נגד כוחות הרשע הנאצי המקננים בכל עם ועם ;

שמע ישראל: לפני ארבעים שנה עמדתי ביניכם ובין חזונם המוסרי של נביאי ישראל, והבטחתי לו בשמכם כי תקיימו את כל הדברים האלה, אך אתם חטאתם לצור ישראל וסרתם מהר מן הדרך אשר צוה אתכם. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תמשיכו לשכוח אֶת הבְּרִית הזאת אשר כרתתי עמכם לפני ארבעים שנה.

השמרו לכם פן יפתה לבבכם אחר תאות הבצע ויצר הכיבוש, וסרתם ועבדתם משטרים אחרים, פשיסטים, פונדמנטליסטים, אפרטהיידיסטים, והשתחויתם להם. וחרה אף עשוקיכם בכם מפני רוע מעלליכם, ולא תהיה עוד כל מטרה מוסרית לארץ חמדת אבות, ולא תתגשמנה עוד כל התקוות, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה ואיבדתם מהרה את מדינת ישראל אֲשֶׁר אנו מכריזים בזאת"…

—————————————————————-

רוב חוקרי המקרא בימינו טוענים כי את אגדת "דברים" התחילו להמציא שנים ספורות לפני חורבן מדינת ישראל, בראשית תקופת מלכותו של חזקיהו מלך מדינת יהודה (סוף המאה השמינית תחילת המאה השביעית לפני הספירה).

אגדת "דברים" היא סאטירה פוליטית נוקבת שנכתבה כמונולוג ארוך של משה בן המאה ועשרים שלא כהתה עינו ולא נס ליחו. משה זה הוא נביאו הבלעדי של אל אגדי בשם יהוה המבטיח להכניס את בנות ובני ישראל לארץ נהדרת. אף אחד מלבד משה לא ראה את יהוה יושב ברקיע השביעי על כסא רם ונשא, ואף אחד מלבד משה לא חזר מהרקיע השביעי כדי להוריד לבני ישראל את מגילת עצמאותם.

יש עוצמה סאטירית גאונית בעובדה שאגדת "דברים" המתארת את בני ישראל על סף כניסתם לארץ הנהדרת נכתבת בעיצומו של חורבן מדינת ישראל המכוערת. אלו שיצליחו להפנים את העוצמה המקברית הזאת, יפסיקו לגשת לספר דברים כמו פסאודו הסטוריונים משעממים המשווים פרטים "הסטוריים" בין אגדת "דברים" שלא היתה ולא נבראה לבין אגדות "שמות" ו"במדבר" שלא היו ולא נבראו . במקום להתענות בחום יולי אוגוסט של בקעת הירדן (50 מעלות בצל) ולשמוע שוב ושוב את "שמע ישראל" המאיים של משה, עדיף לשבת בחדר ממוזג ולהתחיל להפנים שמאחורי "כל הדברים האלה אשר דבר משה אל בני ישראל" מסתתרת סאטירה פוליטית נוקבת המיועדת לבניה ובנותיה של כל ארץ נהדרת ונחרבת.

רבותינו ורבתותינו: הגיע זמן קריעת שמע של חורבן. הגיע הזמן להתייחס לספר דברים כאל סאטירה דוקרת שנכתבה על ידי סאטיריקנים לא מפונפנים היודעים לסחוט מכל פסוק ופסוק את כל ה"אֶרֶס זבת חלב ודבש" המטפטף על כל גבעה כבושה ותחת כל עץ עקור של כל "אֶרֶץ נהדרת".

——————————————————————–

שיעורי בית רשות למחלנים המצטיינים המעוניינים למצוא את הקשר בין הפוסט הזה לבין הפרק היומי שלנו (דברים יג):

א. האם יש קשר בין העיר הנדחת המתוארת בפרקנו לבין העובדה שבזמן שהחלו לכתוב את ספר דברים (ואת פרקנו) כבר היתה מלכות ישראל חרבה, וחלק גדול מערי ישראל נשרפו ונשללו, ותושביהם הוכו לפי חרב, מפני שחל עליהם דין עיר נדחת המתואר בפרקנו?

ב. האם אין כאן בקורת מקברית של מי שהמציא את ספר דברים?

ג. ואולי המציאו את ספר דברים חמישים שנה מאוחר יותר, וכותב הפרק הזה מאיים כאן על מנשה מלך יהודה אשר הדיח כירבעם ערים רבות ביהודה וגרם להם להיות ערים נדחות?

פוסטים קשורים

הצג הכול

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרדן – אמרו ישראל "אתמול אמרת לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי ועכשיו אתה מדבר כל כך?`…" (תנחומא דברים פרשה ב סימן ב ) לפני ארבעים ש