האם העמארצים החילוניים גרועים מהעמארצים הדתיים? / עלמא די 36


(הרהורי כפירה על גילוי הכפירה המיוחסת לאלישע)

המהפכה האמיתית איננה בגילוי מותו של אלוהים. בכל דור ודור מת אלוהים בעולמם של יחידים לא מעטים. (התלמוד הבבלי הוא העדות המהממת ביותר למותו של אלוהים בעולמם של תלמידי חכמים רבים). המהפכה האמיתית היא בפרהסיה שנתנו לעניין הזה. המהפכה האמיתית היא באמונה הדמוקרטית-שוויונית בדבר זכותו של כל אדם ואדם להיות ריבוני. התענוג המפוקפק של חיים בעולם נטול אלוהים אינו עוד נחלתם הבלעדית של יחידי סגולה. מן הראוי שיהפוך להיות תענוג קולקטיבי. גם שפחה על הים יכולה להיות ריבונית. למה לא? גם לה מגיע לראות בעיניים קרועות מייאוש שאין אלוהים בעולם ב'. יותר מדי מנהיגים האמינו בכוחם של יותר מדי אנשים להיכנס לפרדס ולצאת ממנו בשלום. יותר מדי יחידים הטיפו ליותר מדי המונים להמריא אל עלמא די ולשוב ממנו אל עולם ב'. הם האמינו, לכאורה, בזכותו העקרונית של כל אדם ואדם לשאול מה-למעלה-מה-למטה מה-לפנים-ומה-לאחור. יתכן מאוד ובדיעבד יסתבר כי אמונה שוויונית זו היא אולי השקפת העולם הנאיבית והמסוכנת ביותר. יתכן מאוד ובדיעבד יסתבר כי אמונה זו הביאה לעולם מסות איומות של עמארצים חילוניים. העמארצים החילוניים, ממש כמו העמארצים הדתיים, אינם מסוגלים להינתק מעולם ב'. הם אינם מעזים לשאול מה-למעלה-מה-למטה, ועל אחת כמה וכמה שאינם מעזים לדרוש ולהסתכל ולהקשיב ולדעת. אולם, בעוד שהעמארצים הדתיים משוכנעים שעלמא די הוא חלק בלתי נפרד מעולם ב', הרי שהעמארצים החילוניים מתכחשים לעצם קיומו של עלמא די. בקיצור: העמארצים הדתיים הם חולמים בהקיץ; העמארצים החילוניים הם קצים בחלומות.

יתכן מאוד שבדיעבד יתברר כי התפתח כאן טרור של עמארצים חילוניים הקצים בחלומות שהוא בעצם הרבה יותר גרוע מפשטותם הנאיבית של העמארצים הדתיים החולמים בהקיץ.

זהו טרור הפונקציונאליות. רק מה שפונקציונאלי לעולם ב' הוא משמעותי בחיים וכל מי שרואה את עולם ב' כאמצעי לעלמא די הוא בעצם נאיבי ואסטרונאוט וכישלון חברתי. יצירתיות יש לנצל לצורכי פרסום, למשל, יש לשווק אותה, לעשות דולרים בעזרתה. אבל יצירתיות לשם יצירתיות? לשם התעלות? הצחקתם אותם...

פוסטים קשורים

הצג הכול

שמים שחורים בקשו עליי רחמים. אל תביאו אותי אל הארץ הכבושה. אל תביאו אותי במבוכה לנוכח מניין גברים בגיל של אבא שלי, המטאטאים רחוב בחושך שלפני השחר, לאורם המסנוור של פרוז'קטורים האחוזים בידיהם של נסי

פעם היינו נסיכים קטנים מפלוגה ב'. שיחקנו בארגז החול הענק הזה שקוראים אותו מדבר סיני. מאור ראשון עד אור אחרון היינו מטפסים על הררי דיונות ונופלים מהן. מעולם לא שאלנו למה אנחנו נופלים. רק רצנו לטפס

יום חמישי לעוצר. הרבה בכי בבתים. בכי של ילדים עצורים וצרחות של תינוקות עצורים וצעקות של אמהות עצורות. אבות עצורים תולים כביסה מפחד שנשותיהם תהיינה נשקפות על ידינו. תולים סדין ומעשנים סיגריה. תולים