האם אבימלך שכמעט שכב עם רבקה בפרק כ הוא אותו אבימלך ששכב עם שרה בפרק כו והוליד את יצחק?

האם זה אומר שהקרב על רבקה התחולל בין אב ובנו?

האם ידע יצחק שאבימלך הוא אביו?

האם ידע אבימלך שיצחק הוא בנו?

לפי הפשט של ליצני הדור (דודו פלמה, למשל) התשובה לכל השאלות הללו היא חיובית, שכן היו ליצני הדור אומרים "מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו" (רש"י לבראשית כה יט).

לעומת זאת, לפי הפשט של "מחלנים תנך ל929 חלונות" אין זה הכרחי שאבימלך הוא אבי יצחק, אבל האפשרות הזאת בהחלט קיימת. אחרי הכל כתשעה חודשים לפני לידת יצחק הוכנסה שרה להרמונו של אבימלך, כמו שנאמר "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה" (בראשית כ ב), ואחרי הכל חשוב מאד למספר המקראי לציין (שם ד) ש"אֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ". עצם הצורך להוסיף את הפרט הזה מחשיד ביותר. יחד עם זאת הקורא המחלן לא יכול לכפות את האפשרות הזאת על קוראיו כאפשרות אחת ויחידה. אחרי הכל זוהי עצם מהותו המחלנת, שכן הוא שואף לפתוח את התנ"ך לחלונות רבים ככל האפשר. לפחות ל-929 חלונות.

לפי הקורא התתקכטי אין כמובן כל אפשרות כזאת והיא בבחינת כפירה בעיקר וחלול הקודש ממש. בנוסף לכך זה ממש לא מסתדר עם הפשט התתקכטי, שכן עברו לפחות ארבעים שנה (ויש אומרים ששים) בין שני האירועים הללו, ואבימלך שכמעט שכב עם שרה צריך להיות לפחות בן ששים (ויש אומרים בן שמונים) כאשר יצחק מגיע לגרר, משום כך חייב להיות מדובר כאן באבימלך אחר, צעיר יותר.

הדרשן המחלן לא יתרגש כל כך מהטיעון הזה ויזכיר לדרשן התתקכטי שרק בפרק הקודם נשא אברהם לאשה שלישית את קטורה, והוליד ממנה ששה בנים (ועוד כמה בנות שלא נספרות), וכל זה היה כאשר אברהם היה לפחות בן 140 (ויש אומרים בן 160).

ויש עוד הבדל עקרוני בין שני הדרשנים הללו: הדרשן התתקכטי יוצא מנקודת הנחה שכל מה שכתוב בתורה קרה באמת, ואילו הדרשן המחלן לא שולל אף פעם את האפשרות הזאת (מעצם היותו פתוח לכל האפשרויות), אך מעדיף את האפשרות שלא באירועים הסטוריים עסקינן אלא בספורים מעוצבים ומיתיים שלא היו ולא נבראו.

העיצוב הספרותי של שני ספורים אלו סובב סביב תבנית ה"יש לי אחות" – וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא ( כ ב) ; וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר (יצחק) אֲחֹתִי הִוא (כו ז). הדמיון התבניתי הזה מבליט את הניגוד בין שני הספורים והופך את המשולש "אבימלך יצחק רבקה" למשולש מתקן של "אבימלך אברהם שרה"

על פי קריאה מחלנת ומתקנת זו אבימלך איננו רק אביו הביולוגי של יצחק אלא גם אביו הרוחני. הוא ממש החונך שלו. הוא מנסה למנוע מיצחק ללכת בדרכו הרעה של אברהם, אביו האחר, ומנסה ללמד אותו איך להיות אמיץ ואיך לא להפקיר את אשתו כדי שייטב לו בעבורה. הוא מלמד אותו לדבר אמת ולומר על אשתו "אשתי היא". הוא מראה לו שגם מבלי לשקר ולסכן את אשתך אפשר לעשות סטארט אפ ולהפוך לטייקון, כמו שנאמר "וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים… וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי גָדַל מְאֹד" (שם יב-יג)

על פי קריאה מחלנת זו יש לנו כאן לא רק קונפליקט אדיפאלי בין אב (סמוי) לבן (סמוי) על האשה הכי יפה בעולם, אלא גם קונפליקט בנפשו של ילד עקוד המתחבט בין אביו הגלוי והעוקד (אברהם) לבין אביו הסמוי והמשחרר (אבימלך).

כדאי להוסיף שהמלה "אב" מהווה תשתית לשמם של שני אבות פטריארכליים אלו, ולסיום, כדאי גם להזכיר את העובדה החשובה הבאה: באותם שנים שבהם חוסה יצחק בצל אבימלך הוא לא מחליף אפילו מלה אחת עם אברהם. נתק מוחלט שורר ביניהם. הנתק המוחלט מאברהם והקרבה הממושכת לאבימלך עזרו ליצחק להשתחרר מטראומת העקידה וללמוד איך ליהנות מחיי הכאן ועכשיו הארציים ולהתרחק מה"שם ואחר כך" השמיימיים של אביו העוקד.

פוסטים קשורים

הצג הכול

הגר הייתה שפחתה של שרה העקרה, והייתה חלק מן הרכוש העצום שעשה אברהם הטייקון במצרים. תשוקת הגבירה לילד גרמה לה להפקיע לעצמה את הרחם והביצית של השפחה. היא הכניסה את הרחם המופקע לאוהל בעלה ואמרה לו "אברהם

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי יְהֹוָה: וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּ