אלישבע הנוצרית

עד כה דרשה האֵלה אלישבע שבע דרשות לטובת "מחלנים 929" – "ונשמע קול אלישבע בבואה אל הקדש" ; "קומו תועות מדבר" ; "ותקרא אלישבע" ; "קרבן הנדבה של אלישבע" ; "דם דם דם דם דם דם דם" ; "אלי 7 צו 8" ו"נפשי נשרפה באש כוחותינו". אפשר למצוא את הדרשות הללו בדף הפייסבוק של "מחלנים 929" ובאתר המשותף ליונה ארזי ולי (ב"גלריה").

בכל אחת משבע דרשותיה עד כה הצטיירה לפנינו אלישבע כאֵלה פלורליסטית שלפחות שבעה פנים לכל דבר שהיא אומרת. הפנים הרבות של דבר אלישבע מהוות ניגוד גמור לדבר יהוה שיש לו אך ורק פן חד משמעי וחד כתער כוהניו השוחטים.

בפסוק היחידי שבו מוזכרת אלישבע בתורת יהוה הגברית היא מעומתת מול שבעת הגברים של חייה – "וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אֲחוֹת נַחְשׁוֹן לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר" (שמות ו כג). כל ההבדל שבעולם בין אלישבע היוצרת והלוחמת האלוהית שאנו פוגשים כאן, לבין אלישבע המודרת והמנודה של תורת יהוה שאינה אלא "אשתו של" "בתו של" "אחותו של" ו"אמם של".

היום לומדים ב"מחלנים 929" את פרק ח בספר "ויקרא" שבו מתוארים שבעת ימי המילואים שכופה יהוה על אהרן ובניו. בסארקאזם האופייני לסופרי יהוה הם מתארים את שבעת ימי המילואים הללו כשבעת ימי האבל שעליהם לשבת על אחד או יותר מקרוביהם העתידים להיות מוקרבים כקורבן אדם ביום השמיני. אם תרצה אלישבע היא תשלח לנו בהמשך היום את דרשתה על קרבן ה"שבעה" המקברי הזה.

עד שתגיע הדרשה כדאי שנתבונן בפניה הנוצריות של אלישבע כפי שהן משתקפות אלינו מהברית החדשה הנוצרית השונה כל כך מהברית החדשה הרבנית. אלישבע הנוצרית מתוארת בפתיחת "הבשורה על פי לוקאס" כאשה באה בימים מבנות אהרן המתבשרת על כך שהיא עתידה לשאת ברחמה את יוחנן המטביל. היא רחוקה עדיין מאלישבע החופשית, הפלוראליסטית והמחלנת המתוארת בספר הקורבנות שלה, אך התוודעות לדמותה בברית החדשה יכולה ללמד אותנו הרבה מאד.

להלן פרק הפתיחה של "הבשורה על פי לוקאס". די בעיון חטוף בו כדי להיווכח עד כמה הוא מתכתב עם פרקי ספר "ויקרא" שאנחנו לומדים בימים אלו. מצורף לפרק הציור "הביקור" של הצייר האיטלקי פונטורמו שנוצר בשנת 1528. הציור מתאר את פגישתן של מרים הבתולה ואלישבע במעונה של האחרונה בעין כרם. שתי נשים הרות אלו מביטות באהבה זו על זו. אלישבע הקשישה (מימין) נושאת ברחמה את יוחנן המטביל (בחודש הששי) ומרים הבתולה הצעירה נושאת ברחמה את ישוע.

הבשורה של אלישבע והבשורה של מרים

(מתוך הבשורה על פי לוקאס פרק א 5 – 80)


כֹּהֵן הָיָה בִּימֵי הוֹרְדוֹס מֶלֶךְ אֶרֶץ יְהוּדָה זְכַרְיָה שְׁמוֹ מִמִּשְׁמֶרֶת אֲבִיָּה וְלוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת אַהֲרֹן וּשְׁמָהּ אֱלִישָׁבַע׃ וּשְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְהֹלְכֵי תֹם בְּכָל מִצְוֹת יְהוָֹה וּבְחֻקֹּתָיו׃ וְלָהֶם אֵין וָלָד כִּי אֱלִישֶׁבַע עֲקָרָה וּשְׁנֵיהֶם בָּאוּ בַיָּמִים׃

וַיְהִי הַיּוֹם בְּכַהֲנוֹ לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּסֵדֶר מִשְׁמָרוֹ׃ לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לְפִי גוֹרָלוֹ כְּמִשְׁפַּט עֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים וַיָּבֹא אֶל־הֵיכַל יְהוָֹה׃ וְכָל־קְהַל הָעָם מִתְפַּלֲּלִים בַּחוּץ בְּשַׁעַת הַקְּטֹרֶת׃ וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהוָֹה נִרְאָה אֵלָיו עֹמֵד מִימִין מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת׃ וַיַּרְא זְכַרְיָה וַיִּבָּהֵל וְאֵימָה נָפְלָה עָלָיו׃ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמַּלְאָךְ אַל־תִּירָא זְכַרְיָהוּ כִּי נִשְׁמְעָה תְּפִלָּתֶךָ וֶאֱלִישֶׁבַע אִשְׁתְּךָ תֵּלֵד לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ שְׁמוֹ יוֹחָנָן׃ וְהָיָה לְךָ לְשִׂמְחָה וָגִיל וְרַבִּים יִשְׂמְחוּ בְּהִוָּלְדוֹ׃ כִּי־גָדוֹל יִהְיֶה לִפְנֵי יְהוָֹה וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ יִמָּלֵא מִבֶּטֶן אִמּוֹ׃ וְרַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָשִׁיב אֶל־יְהוָֹה אֱלֹהֵיהֶם׃ וְהוּא יֵלֵךְ לְפָנָיו בְּרוּחַ אֵלִיָּהוּ וּבִגְבוּרָתוֹ לְהָשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל־בָּנִים וְאֵת הַסּוֹרֲרִים בִּתְבוּנַת הַצַּדִּיקִים לְהַעֲמִיד עַם מוּכָן לַיהוָֹה׃

וַיֹּאמֶר זְכַרְיָה אֶל־הַמַּלְאָךְ בַּמָּה אֵדַע אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כִּי־אֲנִי זָקַנְתִּי וְאִשְׁתִּי בָּאָה בַיָּמִים׃ וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי גַבְרִיאֵל הָעוֹמֵד לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וְשָׁלוּחַ אָנֹכִי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ וּלְבַשֶּׂרְךָ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת׃ וְהִנְּךָ נֶאֱלָם וְלֹא תוּכַל לְדַבֵּר עַד־הַיּוֹם אֲשֶׁר יָקוּם הַדָּבָר הַזֶּה תַּחַת כִּי־לֹא הֶאֱמַנְתָּ לִדְבָרַי וְהֵם יִמָּלְאוּ בְּמוֹעֲדָם׃ וְהָעָם הוֹחִילוּ לִזְכַרְיָה וַיִּתְמְהוּ כִּי הִתְמַהְמַהּ בַּהֵיכָל׃ וַיְהִי בְצֵאתוֹ לֹא יָכֹל לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי־מַרְאָה רָאָה בַּהֵיכָל וַיִּרְמֹז לָהֶם וְעוֹדֶנּוּ נֶאֱלָם׃ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר מָלְאוּ יְמֵי עֲבֹדָתוֹ וַיָּשָׁב אֶל־בֵּיתוֹ׃

וַיְהִי אַחַר הַיָּמִים הָאֵלֶּה וַתַּהַר אֱלִישֶׁבַע אִשְׁתּוֹ וַתִּתְחַבֵּא חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים וַתֹּאמַר׃ כָּכָה עָשָׂה לִי יְהוָֹה בִּימֵי פָקְדוֹ אוֹתִי לֶאֱסֹף אֶת־חֶרְפָּתִי מִבְּנֵי אָדָם׃ וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים אֶת־גַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ גָּלִילָה אֶל־עִיר אַחַת וּשְׁמָהּ נְצָרֶת׃ אֶל־בְּתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ אֲשֶׁר־שְׁמוֹ יוֹסֵף מִבֵּית דָּוִד וְשֵׁם הַבְּתוּלָה מִרְיָם׃ וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ הַחַדְרָה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ שָׁלוֹם לָךְ אֵשֶׁת חֵן יְהוָֹה עִמָּךְ בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים׃ וְהִיא בִּרְאוֹתָהּ נִבְהֲלָה לִדְבָרוֹ וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ מָה הַבְּרָכָה הַזֹּאת׃ וַיֹּאמֶר לָהּ הַמַּלְאָךְ אַל־תִּירְאִי מִרְיָם כִּי מָצָאתְ חֵן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃ וְהִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאתְ אֶת־שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ׃ וְהוּא גָּדוֹל יִהְיֶה וּבֶן עֶלְיוֹן יִקָּרֵא וַיהוָֹה אֱלֹהִים יִתֶּן לוֹ אֶת כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו׃ וּמָלַךְ עַל־בֵּית יַעֲקֹב לְעוֹלָם וָעֶד וּלְמַלְכוּתוֹ אֵין קֵץ׃ וַתֹּאמֶר מִרְיָם אֶל הַמַּלְאָךְ אֵיךְ יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה וַאֲנִי אֵינֶנִּי יֹדַעַת אִישׁ׃ וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תָּבוֹא עָלַיךְ וּגְבוּרַת עֶלְיוֹן תָּצֵל עָלָיּךְ עַל־כֵּן קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לַיִּלוֹד בֶּן הָאֱלֹהִים׃ וְהִנֵּה אֱלִישֶׁבַע קְרוֹבָתֵךְ אֲשֶׁר קָרְאוּ לָהּ עֲקָרָה גַּם הִיא הָרָה לָלֶדֶת בֵּן בְּזִקְנָתָהּ וְזֶה לָּהּ הַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי׃ כִּי לֹא־יִפָּלֵא מֵאֱלֹהִים כָּל דָּבָר׃ וַתֹּאמֶר מִרְיָם הִנְנִי שִׁפְחַת יְהוָֹה יְהִי לִי כִּדְבָרֶךָ וַיֵּצֵא מֵאִתָּהּ הַמַּלְאָךְ׃

וַתָּקָם מִרְיָם בַּיָּמִים הָהֵם וַתְּמַהֵר לָלֶכֶת הָהָרָה אֶל־עִיר יְהוּדָה׃ וַתָּבֹא בֵּית זְכַרְיָה וַתְּבָרֶךְ אֶת אֱלִישָׁבַע׃ וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֱלִישֶׁבַע אֶת־בִּרְכַּת מִרְיָם וַיִּרְקַד הַיֶּלֶד בְּמֵעֶיהָ וַתִּמָּלֵא אֱלִישֶׁבַע רוּחַ הַקֹּדֶשׁ׃ וַתִּקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל וַתֹּאמַר בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים וּבָרוּךְ פְּרִי בִטְנֵךְ׃ וּמַה לִּי כִּי אֵם אֲדֹנִי בָּאָה אֵלָי׃ כִּי קוֹל בִּרְכָתֵךְ בָּא בְאָזְנָי וְהִנֵּה רָקַד בְּשִׂמְחָה הַיֶּלֶד בְּמֵעָי׃ וְאַשְׁרֵי הַמַּאֲמִינָה כִּי הִמָּלֵא יִמָּלֵא אֲשֶׁר דֻּבַּר־לָהּ מֵאֵת יְהוָֹה׃ וַתֹּאמֶר מִרְיָם רוֹמֲמָה נַפְשִׁי אֶת־יְהוָֹה׃ וַתָּגֶל רוּחִי בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי׃ אֲשֶׁר רָאָה בָּעֳנִי אֲמָתוֹ כִּי הִנֵּה מֵעַתָּה יְאַשְּׁרוּנִי כָּל־הַדֹּרוֹת׃ כִּי גְדֹלוֹת עָשָׂה לִי שַׁדָּי וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ׃ וְחַסְדּוֹ לְדוֹר דּוֹרִים עַל יְרֵאָיו׃ גְּבוּרוֹת עָשָׂה בִּזְרֹעוֹ פִּזַּר גֵּאִים בִּמְזִמּוֹת לִבָּם׃ הָרַס נְדִיבִים מִכִּסְאוֹתָם וַיָּרֶם שְׁפָלִים׃ רְעֵבִים מִלֵּא־טוֹב וַעֲשִׁירִים שִׁלַּח רֵיקָם׃ תָּמַךְ בְּיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ לִזְכֹּר אֶת רַחֲמָיו׃ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל אֲבוֹתֵינוּ לְאַבְרָהָם וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם׃ וַתֵּשֶׁב מִרְיָם עִמָּהּ כִּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים וַתָּשָׁב לְבֵיתָהּ׃

וַיִּמְלְאוּ יְמֵי אֱלִישֶׁבַע לָלֶדֶת וַתֵּלֶד בֵּן׃ וַיִּשְׁמְעוּ שְׁכֵנֶיהָ וּקְרוֹבֶיהָ כִּי הִגְדִּיל יְהוָֹה אֶת־חַסְדּוֹ עִמָּהּ וַיִּשְׂמְחוּ אִתָּה׃ וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי וַיָּבֹאוּ לָמוּל אֶת־הַיָּלֶד וַיִּקְרְאוּ אֶת־שְׁמוֹ זְכַרְיָה עַל שֵׁם אָבִיו׃ וַתַּעַן אִמּוֹ וַתֹּאמַר לֹא כִּי יוֹחָנָן יִקָּרֵא לוֹ׃ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ אֵין־אִישׁ בְּמִשְׁפַּחְתֵּךְ אֲשֶׁר שְׁמוֹ כַּשֵּׁם הַזֶּה׃ וַיִּרְמְזוּ אֶל אָבִיו לָדַעַת מָה הַשֵּׁם אֲשֶׁר יִקָּרֵא לוֹ׃ וַיִּשְׁאַל לוּחַ וַיִּכְתֹּב עָלָיו לֵאמֹר יוֹחָנָן שְׁמוֹ וַיִּתְמְהוּ כֻּלָּם׃ וַיִּפָּתַח פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ פִּתְאֹם וַיְדַבֵּר וַיְבָרֶךְ אֶת־הָאֱלֹהִים׃ וַתִּפֹּל אֵימָה עַל כָּל שְׁכֵנֵיהֶם וַיְסֻפַּר כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּכָל הָרֵי יְהוּדָה׃ וַיָּשִׂימוּ כָל הַשֹּׁמְעִים אֶל לִבָּם לֵאמֹר מָה אֵפוֹא יִהְיֶה הַיֶּלֶד הַזֶּה וְיַד יְהוָֹה הָיְתָה עִמּוֹ׃ וַיִּמָּלֵא זְכַרְיָה אָבִיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיִּנָּבֵא לֵאמֹר׃ בָּרוּךְ יְהוָֹה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כִּי פָקַד אֶת עַמּוֹ וַיִּשְׁלַח לוֹ פְּדוּת׃ וַיַּצְמַח לָנוּ קֶרֶן יְשׁוּעָה בְּבֵית דָּוִד עַבְדּוֹ׃ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִי נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם׃ יְשׁוּעָה מֵאֹיְבֵינוּ וּמִיַּד כָּל שׂנְאֵינוּ׃ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִם אֲבוֹתֵינוּ וְלִזְכֹּר אֶת בְּרִית קָדְשׁוֹ׃ אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם אָבִינוּ׃ לְהַצִּילֵנוּ מִיַּד אֹיְבֵינוּ וּלְתִתֵּנוּ לְעָבְדוֹ בְּלִי פָחַד׃ בְּתָמִים וּבִצְדָקָה לְפָנָיו כָּל־יְמֵי חַיֵּינוּ׃ וְאַתָּה הַיֶּלֶד נְבִיא עֶלְיוֹן יִקָּרֵא לָךְ כִּי לִפְנֵי יְהוָֹה תֵּלֵךְ לְפַנּוֹת אֶת דְּרָכָיו׃ וּלְהוֹרוֹת דֶּרֶךְ הַיְשׁוּעָה לְעַמּוֹ בִּסְלִיחַת חַטֹּאתֵיהֶם׃ בְּחֶסֶד אֱלֹהֵינוּ וּבְרַחֲמָיו אֲשֶׁר בָּהֶם יִפְקְדֵנוּ הַנֹּגַהּ מִמָּרוֹם׃ לְהָאִיר לְישְׁבֵי חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּלְהָכִין אֶת־רַגְלֵינוּ אֶל־דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם׃ וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיֶּחֱזַק בָּרוּחַ וַיְהִי בַמִּדְבָּרוֹת עַד יוֹם הֵרָאֹתוֹ אֶל יִשְׂרָאֵל׃




פוסטים קשורים

הצג הכול

אלוקים מת רק בעולם בי"ת (תזכורת) בראש חודש אלול תשכ"ו, הלך לעולמו אלוהי ילדותי האהוב והטוב. שלושה ימים ושלושה לילות שוטטתי בסמטאות שערי-חסד וחששתי לומר אחריו קדיש יתום. כל אותו הזמן ריחפה לנגד עיניי ד

היום הוא היום הרביעי מתוך ה"שבעה" שיושבת אלישבע על שני בניה. היום היא מלמדת את הפרק הרביעי מתוך שבעת פרקי הפתיחה של ספרה "ותקרא" - ספר הקורבנות של אלישבע. את דרשתה היומית דורשת אלישבע על קרבן החטאת, ש

פרשת בחקתי הכללה גסה וקוללת בתורה יש הרבה יותר קללות מאשר ברכות. בפרשת בְּחֻקֹּתַי, המוכרת כפרשת התוכחה הקטנה, מופיעים בזה אחר זה כשלושים פסוקי קללות לעומת עשרה פסוקים של ברכות. בפרשת התוכחה הגדולה (כ