אבא אלהים ואמא תורה משתעשעים ובוראים עולם / עלמא די 18


"תשע מאות שבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם היתה תורה כתובה ומונחת בחיקו של הקדוש ברוך הוא, ואומרת שירה עם מלאכי השרת, שנאמר: 'ואהיה אצלו אמון, ואהיה שעשועים יום יום משחקת לפניו...'" (אבות דרבי נתן נוסחה א פרק לא)

שתי תורות הן. התורה הגלויה והתורה הנסתרת. התורה הגלויה היא מקור הסמכות. התורה הנסתרת היא מקור ההשראה.

בראשית היתה התורה הנלמדת. אלוהים היה לומד אותה. העולם טרם היה אז ושניהם היו נסתרים. תשע מאות שבעים וארבעה דורות לפני שנברא העולם כבר היתה התורה הנלמדת מונחת בחיקו של אלוהים והיתה לו מקור השראה. הוא היה משתעשע בה בכל יום ויום והיא היתה משחקת לפניו בכל עת. את הפרטים הסמויים הללו מחביאים הגברים הלומדים בין שורותיה הנסתרות של התורה הגלויה: "יְהוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז...בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי.עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל. בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי בְּחוּקוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְהוֹם... וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת".[1]

בתום תשע מאות שבעים וארבעה דורות של שעשועים מענגים הביט הקדוש ברוך הוא בתורה הנלמדת שבחיקו וטבע בה את העולם. במהלך מעשה הטביעה מלמלה התורה בין שורותיה הנסתרות: "ב'ראשית' ברא אלוהים את השמים ואת הארץ, כלומר בעזרתי ברא אלוהים את השמים ואת הארץ"[2]... מעשה הבריאה הוא מעשה האהבה הגדול שלי ושל בן זוגי האלוהי, ומאז ועד עצם היום הזה אנו מתנים אהבים יומם ולילה... עשרים ושישה דורות[3] לאחר שנברא ממנה העולם יצאה התורה הגלויה לאור, וירדה אל העמארצים שהמתינו לה בחרדה למרגלות הר סיני. התורה הנסתרת נותרה במרום והמשיכה להיות חמודתו הגנוזה של אלוהים.

אלוהים המשיך להשתעשע עם תורתו הנסתרת מדי יום ביומו. בתורה הגלויה, לעומת זאת, הוא כתב לאמור: "הַנִּסְתָּרֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת".[4] התורה הנגלית היתה התורה שיש לעשותה. עשייתה היתה ציות למערכת ברורה ומפורשת של מצוות.

התורה המצווה היא השתקפותו של אלוהים הגברי. חוקיה גלויים ומאיימים. היא פסקנית וחד משמעית. אין לה שבעים פנים. יש לה פן חד משמעי וחד כתער. לא ניתן להפוך בה ולהפוך בה ולמצוא בה הכל. היא איננה מתפלפלת ומתערפלת. היא ישירה ומבהירה. לא ניתנת לשינויים ולא מתחדשת בכל יום ויום. התורה הנלמדת נותרה מחוץ לתחום, לכאורה, רק אלוהים ממשיך לדעת אותה יומם ולילה.

אולם, אחרי דורות רבים יתברר שמשך כל הזמן הזה היו לתורה מאהבים אחרים. גם הם, כמו אלוהים, יודעים את התורה הנסתרת ולומדים אותה בחדרי חדרים ומשתעשעים אתה ומתמכרים לה. בסופו של דבר יתברר שכל אוהבי התורה עשויים מחומר מיוחד. חומר שממנו עשויים אלים.

שתי תורות הן – התורה המצווה והתורה הנלמדת. התורה המצווה מפעילה את הגבר המצווה המכונה עם הארץ. התורה הנלמדת מופעלת על ידי הגבר הלומד המכונה תלמיד חכם.

מכמניה המושכים של התורה הנלמדת אינם מדברים אל לבו של עם הארץ ואינם מפעילים את דמיונו, ממש באותה מידה שביצוע מצוותיה של התורה המצווה מקשים מאוד על חייו של התלמיד חכם וקוטעים את הדיאלוג האינטימי המתרחש בכל שעה ושעה בינו לבין תורתו הנלמדת.

אמנם על פני השטח נוהג התלמיד חכם לקשור כתרים רבים למצוות ולמקיימיהן. ממש כשם שעם הארץ מהלל את ערך תלמוד התורה. אולם מתחת לפני השטח אין הדברים כך. עצם קיום המצוות זר לנפשו של התלמיד חכם. עצם לימוד התורה זר לנפשו של עם הארץ.

מעולם לא היה עם הארץ מסוגל להבחין בקונפליקט המהותי בין לימוד וקיום המתחולל בנפשו של התלמיד חכם. יתרה מזאת: עד עצם היום הזה הוא משוכנע שהתלמיד חכם לומד תורה כל היום וכל הלילה על מנת לקיים טוב יותר את מצוותיה. עם הארץ אינו מסוגל להעלות על דעתו שהלימוד הוא תענוג.

עצם הסתירה המהותית בין חוויית הלימוד לבין תחושת התענוג בתודעתם של גברים כל כך רבים היא היא שהופכת אותם לעמארצים. המיעוט המזהיר של גברים שזכו להיות תלמידי חכמים יודע לנצל עד תום את נוכחותה של סתירה מהותית זו בעולמם של העמארצים. באופן כזה הוא מצליח ליהנות משני העולמות: גם להתענג על כל רגע של לימוד בסתר עם תורתו הנאהבת, וגם להיות ממומן ונערץ על ידי עם הארץ.

אחרי הכל, עם הארץ משוכנע עד עצם היום הזה שהתלמיד חכם הוא שליח ציבור שלו, והוא אסיר תודה לו על כך. הוא מעריץ את מי שמסוגל לוותר על תענוגות העולם הזה למען שליחות ציבורית והוא מעוניין לממן אותו על מנת שיהגה בתורה יומם ולילה ויתעמק במצוותיה וימצא להם טעמים יפים ומלבבים שיעזרו לו להגשים את חלומו ולזכות בשפע של מצוות.

[1] משלי ח, כ"ב ואילך [2] 'ראשית' היא 'תורה' על פי המדרשים הרבים ועל פי הקבלה, ומשום כך ב'ראשית' ברא אלהים נדרש כ'בעזרת התורה ברא אלהים'... ראי/ה למשל בראשית רבה א וההפניות הרבות משם [3] עשרים ושישה דורות: כלומר לאחר אלף דורות (תשע מאות שבעים וארבע ועוד עשרים ושש) ירדה התורה מן המרום (עשרה דורות מאדם עד נח; עשרה מנח עד אברהם; אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרי – הנה שישה – כלומר דורו של משה הוא הדור הראשון באלף השני ליצירת התורה. ראי/ה על כך בבלי שבת פח, ע"א, וראה להלן עמ' ע"ה. [4] דברים כ"ט, כ"ח

פוסטים קשורים

הצג הכול

שמים שחורים בקשו עליי רחמים. אל תביאו אותי אל הארץ הכבושה. אל תביאו אותי במבוכה לנוכח מניין גברים בגיל של אבא שלי, המטאטאים רחוב בחושך שלפני השחר, לאורם המסנוור של פרוז'קטורים האחוזים בידיהם של נסי

פעם היינו נסיכים קטנים מפלוגה ב'. שיחקנו בארגז החול הענק הזה שקוראים אותו מדבר סיני. מאור ראשון עד אור אחרון היינו מטפסים על הררי דיונות ונופלים מהן. מעולם לא שאלנו למה אנחנו נופלים. רק רצנו לטפס

יום חמישי לעוצר. הרבה בכי בבתים. בכי של ילדים עצורים וצרחות של תינוקות עצורים וצעקות של אמהות עצורות. אבות עצורים תולים כביסה מפחד שנשותיהם תהיינה נשקפות על ידינו. תולים סדין ומעשנים סיגריה. תולים